רש"ש על עבודה זרה מ:

גמרא ת"ר החגבין כו' ומן הספינה מותרין. התוס' בחולין (סו) ד"ה במאי העתיקו וכן הבאין מן הסלולה. וע"כ ט"ס הוא דבמשנה איתא דמן הסלולה אסורין:

שם וכן יין תפוחים כו' ומן ההפתק ומן הספינה מותרין. כצ"ל וכ"ה בתוספתא וברי"ף:

שם וכן לכהן כו' ומן ההפתק ומן הספינה מותר. כצ"ל וכ"מ בר"ן בפי' המשנה:

רש"י ד"ה לקרטין. בכלי. הס"ד ואח"כ מה"ד דלמא :

רש"י ד"ה דרפי. מול"ש. הס"ד ואח"כ מה"ד וגרעינתו. ודלא כהגהת הב"ח:

רש"י ד"ה קפריסין וקפלוטות כו'. כצ"ל:

גמרא במקומו של ר"מ היו עובדין אותן כו'. כצ"ל:

תד"ה רשב"ג. ובפ' אם לא הביא תניא כו' :

בא"ד הא לא שהה כגון שנשרף. בשבת (קלו) איתא שנפל מן הגג. ועי' בגיטין (עג) והגרי"פ הגיה שנטרף. עי' ב"ק (יא ב) פרש"י ור"ת על בכור שנטרף:

תד"ה ובאנדרטי. ומפרש נמי בעומדין עפ"מ דחשיבי טפי משמע אבל כו'. כצ"ל:

בא"ד ולשון מצא משמע בשוק או בשדה. והא ל"ל דחיישינן שמא עמדו מקודם עפה"מ. משום דא"כ הוי כעין ס"ס שמא לא עמדו ואת"ל עמדו אימא לא עבדום. ואע"ג דחד שמא הוא עי' כתובות (ט) תד"ה ואב"א. הכא הקילו בזה וכמ"ק לשון ובעומדין דעתה הן עומדין: