עבודה זרה מ.
Avodah Zarah 40a · עבודה זרה · free full Hebrew text
Open in the reader →שׁוֹטְטוֹת בּוֹ הַשְׁתָּא כִּילְבִּית אַחַת אָמְרַתְּ שְׁרֵי שְׁתֵּי כִּילְבִּיּוֹת מִבַּעְיָא לָא קַשְׁיָא כָּאן בִּפְתוּחוֹת כָּאן בִּסְתוּמוֹת
אִיתְּמַר רַב הוּנָא אָמַר עַד (שֶׁתְּהֵא) [שֶׁיְּהֵא] רֹאשׁ וְשִׁדְרָה נִיכָּר רַב נַחְמָן אָמַר אוֹ רֹאשׁ אוֹ שִׁדְרָה מֵתִיב רַב עוּקְבָא בַּר חָמָא וּבַדָּגִים כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת אֲמַר אַבָּיֵי כִּי תַּנְיָא הָהִיא בְּאָרָא וּפַלְמוּדָא דְּדָמוּ רֵישַׁיְיהוּ לִטְמֵאִים
אָמַר רַב יְהוּדָה מִשְּׁמֵיהּ דְּעוּלָּא מַחְלוֹקֶת לְטַבֵּל בְּצִירָן אֲבָל בְּגוּפָן דִּבְרֵי הַכֹּל אָסוּר עַד שֶׁיְּהֵא רֹאשׁ וְשִׁדְרָה נִיכָּר אָמַר רַבִּי זֵירָא מֵרֵישׁ הֲוָה מְטַבֵּילְנָא בְּצִירָן כֵּיוָן דִּשְׁמַעְנָא לְהָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה מִשְּׁמֵיהּ דְּעוּלָּא מַחְלוֹקֶת לְטַבֵּל בְּצִירָן אֲבָל בְּגוּפָן דִּבְרֵי הַכֹּל אָסוּר עַד שֶׁיְּהֵא רֹאשׁ וְשִׁדְרָה נִיכָּר בְּצִירָן נָמֵי לָא מְטַבֵּילְנָא
אָמַר רַב פָּפָּא הִלְכְתָא עַד שֶׁיְּהֵא רֹאשׁ וְשִׁדְרָה נִיכָּר שֶׁל כׇּל אַחַת וְאַחַת מֵיתִיבִי חֲתִיכוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן סִימָן בֵּין בְּכוּלָּן בֵּין בְּמִקְצָתָן וַאֲפִילּוּ בְּאֶחָד מִמֵּאָה שֶׁבָּהֶן כּוּלָּן מוּתָּרוֹת וּמַעֲשֶׂה בְּגוֹי אֶחָד שֶׁהֵבִיא גָּרָב שֶׁל חֲתִיכוֹת וְנִמְצָא סִימָן בְּאַחַת מֵהֶן וְהִתִּיר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אֶת הַגָּרָב כּוּלּוֹ
תַּרְגְּמַהּ רַב פָּפָּא כְּשֶׁחֲתִיכוֹת שָׁווֹת אִי הָכִי מַאי לְמֵימְרָא מַהוּ דְּתֵימָא נֵיחוּשׁ דִּלְמָא אִתְרְמִי קָא מַשְׁמַע לַן
הָהוּא אַרְבָּא דְּצַחַנְתָּא דַּאֲתַי לְסִיכְרָא נְפַק רַב הוּנָא בַּר חִינָּנָא וַחֲזָא בֵּיהּ קִלְפֵי וְשַׁרְיֵיהּ אֲמַר לֵיהּ רָבָא וּמִי אִיכָּא דְּשָׁרֵי כְּהַאי גַּוְונָא בְּאַתְרָא דִּשְׁכִיחִי קִלְפֵי נָפֵק שִׁיפּוּרֵי דְּרָבָא וְאָסַר שִׁיפּוּרֵי דְּרַב הוּנָא בַּר חִינָּנָא וְשָׁרֵי
אָמַר רַב יִרְמְיָה מִדִּפְתִּי לְדִידִי אָמַר לִי רַב פַּפֵּי כִּי שְׁרָא רַב הוּנָא בַּר חִינָּנָא בְּצִירָן אֲבָל בְּגוּפָן לָא אָמַר רַב אָשֵׁי לְדִידִי אָמַר לִי רַב פָּפָּא כִּי שְׁרָא רַב הוּנָא בַּר חִינָּנָא אֲפִילּוּ בְּגוּפָן
וַאֲנָא לָא מֵיסָר אָסַרְנָא דְּקָאָמַר לִי רַב פָּפָּא וְלָא מִישְׁרֵא שָׁרֵינָא דְּהָא אָמַר (לִי) רַב יְהוּדָה מִשְּׁמֵיהּ דְּעוּלָּא מַחְלוֹקֶת לְטַבֵּל בְּצִירָן אֲבָל בְּגוּפָן דִּבְרֵי הַכֹּל עַד שֶׁיְּהֵא רֹאשׁ וְשִׁדְרָה נִיכָּר שֶׁל כׇּל אֶחָד וְאֶחָד
יָתֵיב רַב חִינָּנָא בַּר אִידִי קַמֵּיהּ דְּרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה וְיָתֵיב וְקָאָמַר גּוֹי שֶׁהֵבִיא עֲרֵיבָה מְלֵאָה חָבִיּוֹת וְנִמְצֵאת כִּילְבִּית בְּאַחַת מֵהֶן פְּתוּחוֹת כּוּלָּן מוּתָּרוֹת סְתוּמוֹת הִיא מוּתֶּרֶת וְכוּלָּן אֲסוּרוֹת אֲמַר לֵיהּ מְנָא לָךְ הָא מִתְּלָתָא קְרָאֵי שְׁמִיעַ לִי מֵרַב וּשְׁמוּאֵל וְרַבִּי יוֹחָנָן
אָמַר רַב בְּרוֹנָא אָמַר רַב קִירְבֵי דָּגִים וְעוּבָּרָן אֵין נִקָּחִין אֶלָּא מִן הַמּוּמְחֶה רָמֵי לֵיהּ עוּלָּא לְרַבִּי דּוֹסְתַּאי דְּמִן בֵּירֵי מִדְּקָאָמַר רַב קִירְבֵי דָּגִים וְעוּבָּרָן אֵין נִקָּחִין אֶלָּא מִן הַמּוּמְחֶה מִכְּלָל דְּדָג טָמֵא אִית לֵיהּ עוּבָּר וּרְמִינְהִי דָּג טָמֵא מַשְׁרִיץ דָּג טָהוֹר מֵטִיל בֵּיצִים
סְמִי מִכָּאן עוּבָּרָן אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא לָא תִּיסְמֵי תַּרְוַיְיהוּ מְטִילֵי בֵּיצִים נִינְהוּ אֶלָּא זֶה מַשְׁרִיץ מִבַּחוּץ וְזֶה מַשְׁרִיץ מִבִּפְנִים
לְמָה לִי מוּמְחֶה לִבְדּוֹק בְּסִימָנִין דְּתַנְיָא כְּסִימָנֵי בֵיצִים כָּךְ סִימָנֵי דָגִים סִימָנֵי דָגִים סָלְקָא דַּעְתָּךְ סִימָנֵי דָגִים סְנַפִּיר וְקַשְׁקֶשֶׁת כְּתִיב בְּהוּ אֶלָּא כְּסִימָנֵי בֵיצִים כָּךְ סִימָנֵי עוּבְּרֵי דָגִים
וְאֵלּוּ הֵן סִימָנֵי בֵיצִים כֹּל שֶׁכּוֹדֶרֶת וַעֲגוּלְגֹּלֶת רֹאשָׁהּ אֶחָד כַּד וְרֹאשָׁהּ אֶחָד חַד טְהוֹרָה שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ חַדִּין וּשְׁנֵי רָאשֶׁיהָ כַּדִּין טְמֵאָה חֶלְמוֹן מִבַּחוּץ וְחֶלְבּוֹן מִבִּפְנִים טְמֵאָה חֶלְבּוֹן מִבַּחוּץ וְחֶלְמוֹן מִבִּפְנִים טָהוֹר חֶלְבּוֹן וְחֶלְמוֹן מְעוֹרָבִין זֶה בָּזֶה זוֹ הִיא בֵּיצַת הַשֶּׁרֶץ אָמַר רָבָא כְּשֶׁנִּימּוֹחוּ
וּלְרַבִּי דּוֹסְתַּאי דְּמִן בֵּירֵי דְּאָמַר סְמִי מִכָּאן עוּבָּרָן
Meforshim on this daf
- רש"י על עבודה זרה Rashi on Avodah Zarah
שוטטות - לשון שטין על המים:
- תוספות על עבודה זרה Tosafos on Avodah Zarah
כאן בפתוחות כאן בסתומות - פ"ה דבפתוחות לא סגי בחדא דאיכא למימר מעלמא נפל ביה והקשה הר"ר אפרים (מדתני) בסמוך עובד כוכבים שהביא עריבה מלאה חביות ונמצאת כילבית באחת מהן פתוחות כולן מותרות אלמא בפתוחות תלינן לקולא דאמר כי היכי דהואי בהך הוה באחריני אלא לעלמא אזלו…
- רשב״א על עבודה זרה Rashba on Avodah Zarah
כאן בפתוחות כאן בסתומות. כלומר בסתומות אחת ובפתוחות שתים, דכיון דפתוחה היא אי לית בה אלא אחת דילמא איתרמויי איתרמי ונפלה שם (תוה"ב שם).
- ריטב"א על עבודה זרה Ritva on Avodah Zarah
עד שיהא ראש ושדרה ניכר. פירש ר״שי ז״ל שהדגים הטהורים משונים מן הטמאין בראשן ושדרתן כי הטמאים ראשיהם חדין ואין להם חוט השדרה ואין לך שום דג טמא שלא יהא כך אבל יש דגים טהורים שהם בסימנין אלו כמו הטמאין כדאמרי׳ בסמוך דאדא ופלמודא דאמו רישייהו לטמאין והיינו נמי…
- ר"ן על עבודה זרה Ran on Avodah Zarah
וכולן שנשתמש בהן עד שלא הטביל ועד שלא הגעיל ועד שלא לבן תניא חדא אסור ותניא אידך מותר ולא קשיא הא כמ"ד [נותן טעם לפגם אסור הא כמ"ד] נותן טעם לפגם מותר. כך הוא בגמרא וכתב הראב"ד ז"ל דהטביל לאו בדוקא נקיט ליה דמשום דההיא טבילה ליכא מאן דאסר דאי בחדשים אין כאן…
- חידושי רמב"ן על עבודה זרה Chiddushei Ramban on Avodah Zarah
עד שיהא ראש ושדרה ניכר. פי' רש"י ז"ל שיהא ניכר בראשו ושדרו שהוא דג טהור והא דאותיב רב עוקבא ממתני' דחולין דתנן ובדגי' כל שיש לו סנפיר וקשקשת לתרווייהו פריך וכולה כדפי' רש"י ז"ל ומקרא גופיה לא מותיב דילמא כתב סימנין ושייר כדשייר בסימני בהמה וחיה ולפי שראש…
- חדושי הלכות על עבודה זרה Chidushei Halachot on Avodah Zarah
גמרא כסימני ביצים כך סימני עוברי כו' כצ"ל:
- גליון הש"ס על עבודה זרה Gilyon HaShas on Avodah Zarah
תוס' ד"ה מחלוקת וכו' כדאמרינן הטמאים. עיין בתוס' חולין שם וצ"ע ועיין בכורות דף ו ע"ב תוס' ד"ה לאסור [ועי' פ"מ יו"ד סימן פ"ג]:
- מהר"ם על עבודה זרה Maharam on Avodah Zarah
ד"ה אמר רבא כשנימוחו וכו' תימה אמאי לא משני קסבר סימני עוברי דגים לאו דאורייתא וכו' וכ"ת למאי נפקא מינה בסימנים כיון שאינן דאורייתא דנפקא מינה להיכי דאמר של דג פלוני טהור הם דמהני כדלקמן דבור זה גבי ביצים:
- רבינו חננאל על עבודה זרה Rabbeinu Chananel on Avodah Zarah
פי' כילכית דג קטן טהור ואם מצא בגרב שתי כילכיות שוטטות בו הא דתנן בדגים כל שיש לו סנפיר וקשקשת אוקימנא מיני דגים ששמן בארא' ופלמירא שראשם דומה לראש דגים טמאין אבל שאר דגים לכולי האי לא חיישינן:
- רש"ש על עבודה זרה Rashash on Avodah Zarah
גמרא פתוחות כולן מותרות. עי' פרש"י והר"ן כתב לדעת הרמב"ם דהטעם הוא דכמאן דמערבי בהדדי דמיין. והב"י הוסיף דאדם עשוי ליקח מזו וליתן בזו. ולשון הש"כ ליקח מזו ומזו ונראה דר"ל ומערבן יחד. ול"נ כוונת הר"ן ע"ד ששנינו בפ"ג דמע"ש מי"ב עד שלא גפן תורם מא' על הכל כו'…
- שערי תורת בבל על עבודה זרה Sha'arei Torat Bavel on Avodah Zarah
(מ סע"א) וזה משריץ מבפנים. —פי' רש"י במעי האם. אבל דורשי הטבע יספרו לתומם, כי בדקו ומצאו מיני דגים, שעושים מסנפיריהם כמין כיס, ושם הן טומנות את ביציהן עד שהם משריצים, ומינים אחרים מטמינים אותם בפיהם או תחת לחייהם, אבל לא יכולנו לדעת אם הם כולם טמאים.
…and 1 more meforshim, listed on the sefer page.