רש"ש על עבודה זרה לב.

גמרא מהו לסמוך בהן כרעי המטה כו' והלכתא כמאן דאסר. הגרי"פ העלה בצ"ע מה שהשמיטו הטוש"ע. הן גם הרי"ף השמיטו. וכ' הר"ן ולפי שאין דין זה נוהג אלא בחרס הדרייני השמיטו הרי"ף לפי שאינו מצוי עכשיו. ועי' בתוס':

רש"י ד"ה גודע לחוד. ולזה הודה אח"כ. נראה דאין זו חזרה אלא דבן גודא העיד על יין שהיה כנוס בהם כלישנא דרישא דברייתא דהיינו לקיום כדפרש"י במתני' לכן לא הודו לו. אבל בן גודע שהעיד על יין שבא כלישנא דרישיה דהיינו לפי שעה והודו לו. וזה למדתי מדברי הרא"ש בסי' כ' בסופו: