משלי ו
Mishlei 6 (Proverbs 6) · משלי · free full Hebrew text
Open in the reader →בְּנִי אִם־עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיךָ׃
נוֹקַשְׁתָּ בְאִמְרֵי־פִיךָ נִלְכַּדְתָּ בְּאִמְרֵי־פִיךָ׃
עֲשֵׂה זֹאת אֵפוֹא בְּנִי וְהִנָּצֵל כִּי בָאתָ בְכַף־רֵעֶךָ לֵךְ הִתְרַפֵּס וּרְהַב רֵעֶיךָ׃
אַל־תִּתֵּן שֵׁנָה לְעֵינֶיךָ וּתְנוּמָה לְעַפְעַפֶּיךָ׃
הִנָּצֵל כִּצְבִי מִיָּד וּכְצִפּוֹר מִיַּד יָקוּשׁ׃
לֵךְ־אֶל־נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם׃
אֲשֶׁר אֵין־לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל׃
תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ אָגְרָה בַקָּצִיר מַאֲכָלָהּ׃
עַד־מָתַי עָצֵל תִּשְׁכָּב מָתַי תָּקוּם מִשְּׁנָתֶךָ׃
מְעַט שֵׁנוֹת מְעַט תְּנוּמוֹת מְעַט חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּב׃
וּבָא־כִמְהַלֵּךְ רֵאשֶׁךָ וּמַחְסֹרְךָ כְּאִישׁ מָגֵן׃
אָדָם בְּלִיַּעַל אִישׁ אָוֶן הוֹלֵךְ עִקְּשׁוּת פֶּה׃
קֹרֵץ בְּעֵינָו מֹלֵל בְּרַגְלָו מֹרֶה בְּאֶצְבְּעֹתָיו׃
תַּהְפֻּכוֹת בְּלִבּוֹ חֹרֵשׁ רָע בְּכָל־עֵת מדנים [מִדְיָנִים] יְשַׁלֵּחַ׃
עַל־כֵּן פִּתְאֹם יָבוֹא אֵידוֹ פֶּתַע יִשָּׁבֵר וְאֵין מַרְפֵּא׃
שֶׁשׁ־הֵנָּה שָׂנֵא יְהוָה וְשֶׁבַע תועבות [תּוֹעֲבַת] נַפְשׁוֹ׃
עֵינַיִם רָמוֹת לְשׁוֹן שָׁקֶר וְיָדַיִם שֹׁפְכוֹת דָּם־נָקִי׃
לֵב חֹרֵשׁ מַחְשְׁבוֹת אָוֶן רַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לָרָעָה׃
יָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָׁקֶר וּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים׃
נְצֹר בְּנִי מִצְוַת אָבִיךָ וְאַל־תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ׃
קָשְׁרֵם עַל־לִבְּךָ תָמִיד עָנְדֵם עַל־גַּרְגְּרֹתֶךָ׃
בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ׃
כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר׃
לִשְׁמָרְךָ מֵאֵשֶׁת רָע מֵחֶלְקַת לָשׁוֹן נָכְרִיָּה׃
אַל־תַּחְמֹד יָפְיָהּ בִּלְבָבֶךָ וְאַל־תִּקָּחֲךָ בְּעַפְעַפֶּיהָ׃
כִּי בְעַד־אִשָּׁה זוֹנָה עַד־כִּכַּר לָחֶם וְאֵשֶׁת אִישׁ נֶפֶשׁ יְקָרָה תָצוּד׃
הֲיַחְתֶּה אִישׁ אֵשׁ בְּחֵיקוֹ וּבְגָדָיו לֹא תִשָּׂרַפְנָה׃
אִם־יְהַלֵּךְ אִישׁ עַל־הַגֶּחָלִים וְרַגְלָיו לֹא תִכָּוֶינָה׃
כֵּן הַבָּא אֶל־אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא יִנָּקֶה כָּל־הַנֹּגֵעַ בָּהּ׃
לֹא־יָבוּזוּ לַגַּנָּב כִּי יִגְנוֹב לְמַלֵּא נַפְשׁוֹ כִּי יִרְעָב׃
וְנִמְצָא יְשַׁלֵּם שִׁבְעָתָיִם אֶת־כָּל־הוֹן בֵּיתוֹ יִתֵּן׃
נֹאֵף אִשָּׁה חֲסַר־לֵב מַשְׁחִית נַפְשׁוֹ הוּא יַעֲשֶׂנָּה׃
נֶגַע־וְקָלוֹן יִמְצָא וְחֶרְפָּתוֹ לֹא תִמָּחֶה׃
כִּי־קִנְאָה חֲמַת־גָּבֶר וְלֹא־יַחְמוֹל בְּיוֹם נָקָם׃
לֹא־יִשָּׂא פְּנֵי כָל־כֹּפֶר וְלֹא־יֹאבֶה כִּי תַרְבֶּה־שֹׁחַד׃
Meforshim on this section
- רש"י על משלי Rashi on Mishlei
בני אם ערבת. ערבות ממון כמשמעו פירשו רבותינו:
- אבן עזרא על משלי Ibn Ezra on Mishlei
בני אם ערבת, תקעת לזר כפיך - לזר המלוה תקעת כפיך לפרוע החוב, הוא המוקש שנלכדת בו, הם אמרי פיך.
- חומת אנך על משלי Chomat Anakh on Mishlei
לך אל נמלה עצל וכו' . אפשר דבהיות ענין הנמלה לצבור מה שאינו צורך לה ולטרוח מאד במה שלא יהיה לה לז"א ראה דרכיה לענין הזריזות וחכם להזדרז בתורה ובמצות לא בעניני העולם וז"ש וחכם. ובש"ס בחולין דף נ"ז ובדברים רבה ריש פרשת שופטים למדו איזה ענינים מהנמלה ע"ש:
- עמנואל הרומי על משלי Immanuel of Rome on Mishlei
בני אם ערבת לרעך. ענין הערבות ידוע כי הוא דבר שמתערב אדם בו עם אחרים ללא צורך לו בו והוא שמשתעבד למלוה בדבר הלוה על מה שהלוהו ולא יגיע בו לערב הנאה כלל. ואשר ירגיל עצמו בשעבוד זה יכשל לעיתים שיכנס ערב בשביל איש זר שלא יבוא לפרוע חובו. ובא להזהיר בענין הערבות…
- אמרי דעת על משלי Imrei Da'at on Mishlei
[א-ג] בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפך. נוקשת באמרי פיך נלכדת באמרי פיך. עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעך. אמר על דרך ההזהרה לכת הבנים אם נכנסת ערב לשכל שהוא רעך לרדוף אחריו והוא ששמת לבך ופנית מחשבתך לעסוק בחכמה ולהתרחק מן החומר שהוא זר…
- מלבי"ם באור המילות על משלי Malbim Beur Hamilot on Mishlei
ערבת, תקעת כפיך . גם הת"כ הוא בענין ערבות (לקמן י"א ט"ו, י"ז י"ח, כ"ב כ"ו, איוב י"ז ד' ):
- מלבי"ם על משלי Malbim on Mishlei
בני אם ערבת לרעך , לעשות לו איזה דבר, ואח"כ תקעת לזר כפיך בענין שהוא הפך הערבות שערבת לרעך, למשל שערבת לרעך למכור לו בית או שדה ואח"כ תקעת כפיך לזר למכור לו השדה או הבית הלז, ויש ערב ויש ערב קבלן, ומוסיף שלהזר נתת תקיעת כף שהוא יותר מערבות:
- מצודת דוד על משלי Metzudas Dovid on Mishlei
אם ערבת. ערבות ממון בשביל אחר:
- מצודת ציון על משלי Metzudas Tzion on Mishlei
אפוא. כמו עתה וכן מה לך אפוא (ישעיהו כ״ב:א׳):
- מנחת שי על משלי Minchat Shai on Mishlei
והנצל. בגעיא הוא"ו:
- רלב"ג על משלי Ralbag on Mishlei
בני. אם קרה שערבת לרעך בעבור איש זר תקעת לו כפך לפרוע החוב בעבורו:
- רב פנינים על משלי Rav Peninim on Mishlei
הנה מקראות אלה יראו בלתי מקושרים אל הקודם עוד למה כפל ערבת תקעת ופעם יקראנו רע ופעם יקראנו זר ואם האחד הוא הלוה והשני המלוה למה ייחס את הלוה לרע ואת המלוה לזר ויקרה שיתהפך. ועוד שאמרו נוקשת סותר הקודם כי הא אמר תקעת לזר כפיך ואיך יאמר שהה כשלון דברים לבד…