משלי יא
Mishlei 11 (Proverbs 11) · משלי · free full Hebrew text
Open in the reader →מֹאזְנֵי מִרְמָה תּוֹעֲבַת יְהוָה וְאֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנוֹ׃
בָּא־זָדוֹן וַיָּבֹא קָלוֹן וְאֶת־צְנוּעִים חָכְמָה׃
תֻּמַּת יְשָׁרִים תַּנְחֵם וְסֶלֶף בּוֹגְדִים ושדם [יְשָׁדֵּם]׃
לֹא־יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת׃
צִדְקַת תָּמִים תְּיַשֵּׁר דַּרְכּוֹ וּבְרִשְׁעָתוֹ יִפֹּל רָשָׁע׃
צִדְקַת יְשָׁרִים תַּצִּילֵם וּבְהַוַּת בֹּגְדִים יִלָּכֵדוּ׃
בְּמוֹת אָדָם רָשָׁע תֹּאבַד תִּקְוָה וְתוֹחֶלֶת אוֹנִים אָבָדָה׃
צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו׃
בְּפֶה חָנֵף יַשְׁחִת רֵעֵהוּ וּבְדַעַת צַדִּיקִים יֵחָלֵצוּ׃
בְּטוּב צַדִּיקִים תַּעֲלֹץ קִרְיָה וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה׃
בְּבִרְכַּת יְשָׁרִים תָּרוּם קָרֶת וּבְפִי רְשָׁעִים תֵּהָרֵס׃
בָּז־לְרֵעֵהוּ חֲסַר־לֵב וְאִישׁ תְּבוּנוֹת יַחֲרִישׁ׃
הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה־סּוֹד וְנֶאֱמַן־רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר׃
בְּאֵין תַּחְבֻּלוֹת יִפָּל־עָם וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ׃
רַע־יֵרוֹעַ כִּי־עָרַב זָר וְשֹׂנֵא תֹקְעִים בּוֹטֵחַ׃
אֵשֶׁת־חֵן תִּתְמֹךְ כָּבוֹד וְעָרִיצִים יִתְמְכוּ־עֹשֶׁר׃
גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד וְעֹכֵר שְׁאֵרוֹ אַכְזָרִי׃
רָשָׁע עֹשֶׂה פְעֻלַּת־שָׁקֶר וְזֹרֵעַ צְדָקָה שֶׂכֶר אֱמֶת׃
כֵּן־צְדָקָה לְחַיִּים וּמְרַדֵּף רָעָה לְמוֹתוֹ׃
תּוֹעֲבַת יְהוָה עִקְּשֵׁי־לֵב וּרְצוֹנוֹ תְּמִימֵי דָרֶךְ׃
יָד לְיָד לֹא־יִנָּקֶה רָּע וְזֶרַע צַדִּיקִים נִמְלָט׃
נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם׃
תַּאֲוַת צַדִּיקִים אַךְ־טוֹב תִּקְוַת רְשָׁעִים עֶבְרָה׃
יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד וְחוֹשֵׂךְ מִיֹּשֶׁר אַךְ־לְמַחְסוֹר׃
נֶפֶשׁ־בְּרָכָה תְדֻשָּׁן וּמַרְוֶה גַּם־הוּא יוֹרֶא׃
מֹנֵעַ בָּר יִקְּבֻהוּ לְאוֹם וּבְרָכָה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּיר׃
שֹׁחֵר טוֹב יְבַקֵּשׁ רָצוֹן וְדֹרֵשׁ רָעָה תְבוֹאֶנּוּ׃
בּוֹטֵחַ בְּעָשְׁרוֹ הוּא יִפֹּל וְכֶעָלֶה צַדִּיקִים יִפְרָחוּ׃
עוֹכֵר בֵּיתוֹ יִנְחַל־רוּחַ וְעֶבֶד אֱוִיל לַחֲכַם־לֵב׃
Meforshim on this section
- רש"י על משלי Rashi on Mishlei
בא זדון ויבא קלון ואת צנועים חכמה. תבוא חכמה:
- אבן עזרא על משלי Ibn Ezra on Mishlei
בא זדון - חסר איש והנה בבא איש זדון יבוא קלון, שילקה לבני אדם.
- חומת אנך על משלי Chomat Anakh on Mishlei
וצדקה תציל ממות . אפשר לרמוז דר"ת הוא מות. שם רמז מ"ש רז"ל בשבת פרק שואל דניצול ממיתה משונה וממיתה עצמה. ולכן נכתב מות בפירוש למיתה עצמה פשוטה. ונרמז מות בר"ת לרמוז למיתה משונה שהצדקה מצלת. ואפשר לרמוז דאם נגזר מות ח"ו כשיעשה צדקה נכנסת אות צ' שהיא צדקה בתוך…
- עמנואל הרומי על משלי Immanuel of Rome on Mishlei
מאזני. אמר כי האיש שיהיו בביתו מאזני מרמה והענין שישקול סחורותיו בדרך מרמה וירמה חבירו במכירה או בקנייה הדבר ההוא הוא תועבת ה'. ואמר תועבת ה' ולא אמר תועבה לאנשים מפני שהזכיר מאזני מרמה שהוא מרמה האנשים בהסתר ובהעלם שלא ירגישו באותו הרמאות כי אם היו מרגישים…
- אמרי דעת על משלי Imrei Da'at on Mishlei
מאזני מרמה תועבת ה׳ ואבן שלמה רצונו. זכר שני מינים מן המשא והמתן שנהוגים אצל בני אדם מאזני מרמה נמצא אצל כת הרשעים ובדבריהם ואבן שלמה מצוי ושגור אצל כת הרשעים ובאמרו אבן שלמה הוא הדין בכל כיוצא בה וכן מאזני מרמה.
- מלבי"ם באור המילות על משלי Malbim Beur Hamilot on Mishlei
זדון . החולק על ה' ודרכי התורה במזיד ופרסום, כמ"ש והאיש אשר יעשה בזדון את ה' הוא מגדף, ואם נלוה עמו הגאוה היתירה הוא מתלוצץ על החכמה והחכמים, כמ"ש זד יהיר לץ שמו, וכן בא על הזד על רעהו שהוא המציא תחבולות להרע לו, וחז"ל בסנהדרין (דף ס"ט) שתפוהו עם שם נזיד…
- מלבי"ם על משלי Malbim on Mishlei
מאזני מרמה תועבת ה' יאמר כי הסר מרע הוא עצמו הפועל טוב, שהגם שמאזני מרמה היא תועבה, בל תחשוב כי באבן שלמה די שלא עשה תועבה והוא רק סור מרע, כי בזה עשה רצונו של ה' ויוחשב לו כעושה מצוה, כמ"ש חז"ל ישב ולא עבר עבירה נותנים לו שכר כע"מ:
- מצודת דוד על משלי Metzudas Dovid on Mishlei
מאזני מרמה. העשוי להכריע הכף אשר ירצה לרמות הקונים:
- מצודת ציון על משלי Metzudas Tzion on Mishlei
מאזני. כלי המשקל:
- מנחת שי על משלי Minchat Shai on Mishlei
ואת צנועים. הוא"ו בגעיא:
- רלב"ג על משלי Ralbag on Mishlei
מאזני. הנה תועבת ה' מי שישקול הדעות במאזני מרמ' והוא אשר לא ידע להזהר בעיונו מהדברים המטעי' כי זה ממה שיביאהו לטעוח טענו' גדולות יביאו להריסה גדולה וחזקה ואמנם רצונו הוא שישקלו אותם באבן שלימה שלא תשא תוספת ולא חסרון וזה אמנם יהי' כשמירת הדרכים והסדרי' אשר…
- רב פנינים על משלי Rav Peninim on Mishlei
ואם יאמר הצדיק הלא יקרני כמקרה המשאיל אבן שלמה לבעלי מאזני מרמה המוכר לעמיתו כי הלא כאשר ישקול בעל המאזנים ויתן האבן שלמה בכף מאזני המרמה הלא יצא משקל מעוקל וגם שאין הפגם רק מהמאזנים הלא לא יבצר שהאבן סייעה ועל ידה נתאנה לוקח כן הדבר הזה כי הנה בכל לשון…