פתח עינים על שבת נא:

תוס' חמרא לובא וכו' ומייתי עלה דההיא פולא מצראה דצווחין כצ"ל כאשר יראה בירושלמי ריש פרקין ופ"ח דכלאים ע"ש. וכן פירש המפרש פ"ד דתמיד חמרי לובאי חמורים ממצרים כפירוש ר"ת וכמ"ש בירושלמי:

חלש דעתיה דרבה בר רב הונא וכו' להתוס' ברכות סוף דף מ"ו יש שינוי בגירסת סוגיין. וההיא דמועד קטן דף כ"ה ריש ע"ב כי מטו אגשרא קמו גמלי רווחא כפי חילוק ר"ת שהביאו התוס' הכא וגם בברכות חילקו כן בסתם ע"ש ודוק: