פתח עינים על שבת נא.

כבר הורה זקן פירש"י גדלו ונשאו עליו. אפשר דהוצרך רש"י לפרש הכי ולא פירש דהוכחת רב פפא מדהדר רבי משמעתיה משום דאי מדהדר ביה לחוד הכי הול"ל לרב פפא בא וראה כמה מחבבין וכו' והדר ביה ואמאי האריך רב פפא לומר וקאמר כבר הורה זקן אלא משמע דמהאי לישנא נמי דאייק"ר ליה תלמודיה וחשיב ליה עד לאחת וז"ש רש"י גדלו וכו' ולא הוצרך לפרש דמדהדר ביה נמי דזה פשוט בא"ר לח"י רוא"י. ובזה אין אנו צריכים ליכנס במ"ש מהרש"א דממה שחזר רבי אין ראיה שכן ראוי להיות חוזר דחכם שהתיר אי אתה רשאי לאוסרו ע"ש. דהא מילתא פלוגתא דרבוואתא והרבה מהראשונים ס"ל דחכם שהתיר רשאי חבירו לאסור כמבואר בדברי הרב ש"ך י"ד סי' רמ"ב ס"ק נ"ט ונקיט הכי להלכה בקיצור דיני אסור והיתר אות א' ע"ש ובכנה"ג. וקצת יש להעיר וביותר לדברי מהרש"א דטפי הו"ל להוכיח זה מעובדא דאבדן ביבמות דף ק"ה דהתם הלכה למעשה אמר רבי זיל בדקה וכי אמר ר' ישמעאל משם אביו איש כתיב בפרשה הדר ביה רבי באפי כלהו רבנן ואמר כבר הורה זקן. ויש לישב:

אמר רב יוסף מ"ט אקפד וכו' כל שהוא נאכל כמות שהוא חי וכו' פ' אין מעמידין (עבודה זרה דף ל"ח) אמרינן דמתנו פומבדתאי בהאי מימרא כל שאינו עולה על שלחן מלכים וסוראי מתנו כל שהוא נאכל כמות שהוא חי. ואע"ג דרב יוסף מפומבדיתא הוה א"צ לידחק דרב יוסף שינה טעמו מחברוהי פומבדתאי ולא מתני כוותיהו דכבר כתבו ז"ל משם ר"ת דפומבדתאי מודו ללישנא דסוראי ואוסופי קמוספו ועמ"ש הר"ן ובתורת הבית דף פ"ט:

הוא סבר אדם חשוב שאני עמ"ש בעניותי בענין זה ואביזריה בספרי הקטן ברכי יוסף א"ח סי' נז"ר ושם גם כן בספרי הקטן מחזיק ברכה ע"ש באורך בס"ד: