פתח עינים על שבת לד.

אמר ההוא סבא טיהר וכו'. כתבו התוס' בחולין דף ו' יש מפרשים דכל מקום שהוא מזכיר ההוא סבא הוא אליהו ואי אפשר לומר כן פ' במה מדליקין בעובדא דרשב"י עכ"ל והנה על הי"מ ל"ק משמעתין דלעולם כי קאמר ההוא סבא הוי אליהו זכור לטוב אמנם היכא דבההוא ענינא אדכר אליהו בהדיא ושוב קאמר ההוא סבא לאו היינו אליהו הנביא על דרך שכתבו התוס' ברכות דף ט' דבריתא דקתני סברת אחרים ור"מ הנהו אחרים לאו ר"מ וכיוצא בזה כתב הרב מגלת ספר לאוין דף צ"ג גבי רב נחמן סתם. וא"כ הכא בשמעתין כיון דבהך עובדא קאמר הש"ס אתא אליהו וקם אפתחא וכו' כי הדר קאמר ההוא סבא לא הוי אליהו. ויתכן דגם התוס' אין כונתם להקשות על הי"מ דאין קושיא משמעתין כדאמרן. אך כתבו דלאו דוקא בכל מקום אליהו דבשמעתין ליכא לפרושי הכי ולא דברו להקשות או לדחות פי' י"מ כאשר יראה המדקדק בלשון התו' הנז' רק גלוי מלתא דזה הפירוש לא יתכן בשמעתין. ועמ"ש הרב גופי הלכות דף ל"ב ודוק בדבריו:

משנה. ג' דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו וכו' עמ"ש הרב גופי הלכות דף ק"ז ע"ב רמז במשנתנו ששמע הרב זקנו ז"ל מרבינו האר"י זצ"ל רבו. ועמ"ש בעניותי רמז בס' הקטן כסא דוד דרוש ה' בס"ד:

צריך לממרינהו בניחותא עמ"ש בעניותי בזה ובמ"ש בש"ס לקמן בספרי הקטן מחזיק ברכה א"ח סי' ר"ס בס"ד: