פתח עינים על סנהדרין ע:

מה ברי הכל יודעים שאביך ירא שמים היה עכשיו יאמרו אמו גרמה לו וכו'. פירוש וכי תימא הטיבו את אשר דיברו שאת גרמא וסיבה לזה וכמ"ש ז"ל שהעיקר הוא תלוי בכונת האם והולד נשאר במעיה כל ימי העיבור ואח"ך יונק מחלבה כל זמן היניקה. לכן אמר ומה בר בטני שדחקתי וכו' וכי תימא אכתי ערבא צריך שלא כיונת מלובן ומזורז בעניני העה"ז לז"א ומה בר נדרי שנדרתי שתהיה ממולא בתורה והגון לנביאות וא"כ אין אני גורמת. ועיין בספרי הקטן ראש דוד פרשת האזינו מ"ש במאמר זה בס"ד:

זריז ומלובן ממולא בתורה והגון לנביאות. אפשר במ"ש אין הנבואה שורה אלא על גבור חכם ועשיר לז"א זריז כמ"ש רש"י פרק המפלת בריא וחזק והכא נמי פירש בעל כח והיינו כנגד גבור. וממולא בתורה כנגד חכם. והעושר אתו עמו. א"כ הוא הגון לנביאות ופירשה הגון לנביאות שיהיה לו מדות טובות ודבקות בה' דע"י כן יזכה לנבואה:

מי שכל רזי עולם גלויים לו ישתה יין וישתכר. כלומר דהא דאמת חמרא וריחני פקחין היינו למי שצריך להתחכם ואתה לא כן שכל רזי עולם גלוים לך א"צ לשתות יין וכי תימא כ"ש לדידי דמחדד טפי מ"מ היינו מעט לא שכרות דמשממו וז"ש ישתה יין וישתכר דלדידי א"צ לשתות כל עיקר וגם אי נימא דכ"ש דמוסיף לא בשכרות דאז מזיק. ומ"ש מי שכל רוזני עולם וכו' דתנן יין ושינה רע לצדיקים ורע לעולם ובך ניכר ומתפרסם ביותר שהסנהדרין משכימין להתלמד יין ושינה רע לך ולהם:

כי בער אנכי מאיש מנח. דאמרו לעיל דאמר הקב"ה לנח הי"ל ללמוד מאדה"ר. ונמצא דהוא גרע מנח כי נח לא הי"ל ללמוד אלא מאדם והוא הי"ל ללמוד מאדם ונח ולז"א כי בער אנכי מאיש והוא נח ולא בינת אדם לי שלא נתבוננתי באדם גם כן: