פתח עינים על סנהדרין ע.

דאמר רבא חמרא וריחני פקחין. אפשר לרמוז דהשותה יין בסדר וזכה משמחו מועיל לגוף לרמ"ח אבריו וכן חמ"ר גימטריא רמ"ח. וריחני הוא דבר שהנשמה נהנה ממנו. ועיקר הריח למתק הגבורות כמ"ש גורי האר"י ז"ל ולכן ריחנ"י גימטריא ר"ח סו"ד ר"ח גימטריא יצחק הרומז לגבורה וע"י המיתוק יצא סו"ד. וז"ש חמר"א גימטריא רמ"ח עם הכולל לרמ"ח איברי הגוף. וריחני לנשמה שהוא גימטריא ר"ח סוד. פקחין גימטריא רמ"ח שהיא גימטריא אוריא"ל שעל ידו מצליח בתורה. ויהיה לו זכירה גימטריא רמ"ח עם ה' אותיות והכולל וזה רמז אומרם ז"ל בכמה דוכתי בר"ם זכור אותו האיש לטוב בר"ם גימטריא זכירה: ושמעתי משם הרב מהר"ר יוסף דיין דקק"א אשר באמשטרדם שהיה אומר דרך דרש במ"ש חמרא וריחני פקחין דביין אמרו זרק הגיד והקיש הקנה דהדיבור קשה ליין. כל קבל דנא בריחני אמרו שהקול יפה לבשמים. והוו תרתי דסתרן ומזה יש ללמוד בינה לעתים עת לחשות ועת לדבר דיש זמן שהדיבור טוב ויש זמן שהשתיקה טובה. וז"ש חמרא וריחני שרחוקים בטבעם זה מזה בענין הדבור פקחין האירו עיני לדקדק בדיבור ולהיות נזהר בזמן שיפה הדיבור וזמן שיפה השתיקה:

דרש עובר גלילאה י"ג ווי"ן נאמרו ביין וכו'. פירש"י לשון וי וי ובזה פירש עטרת ראשי אבא מארי זלה"ה מדרש פליאה כמים הפנים לפנים וכו' ולא הזכיר יין משום דאית ביה וי"ו. דכתב ששמע לפרש דמים במילוי הוא מים דב' ממי"ן מביאים כיוצא בהם ויו"ד מביא וד' שהוא גימטריא י' נמצא דמים מולידים מים אחרים וזהו כמים הפנים לפנים. אבל יין במילוי נון יש וי"ו ונמצא דאינו מוליד יין. והוא ז"ל פירש דהוקשה לבעל המאמר דגם היין מראה פנים ואדרבא הו"ל לדמות ליין דהוא חשוב ומשמח לב האדם ולזה תירץ דלא הזכיר יין דאית ביה וי"ו לשון וי עכ"ד. ואפשר כי וא"ו במילוי אלף גימטריא י"ג וז"ש במאמר הנזכר דאית ביה ו' ר"ל במילוי וא"ו שהוא י"ג. ומספר י"ג גימטריא אחד שעל ידי היין יבא לכפור בעיקר כאדה"ר: