פתח עינים על סנהדרין עה.

באו ושאלו לרופאים וכו'. עמ"ש הרשב"א בתשובה סימן אלף קפ"ח ועיין במאמרם ז"ל בשמות רבה פרשה ט"ז ומה שרמזתי בספרי הקטן דברים אחדים דף קט"ן:

חד אמר אשת איש וכו'. עיין בסדר הדורות במעשה חנה עם נתן דף קל"ו סוף אות נו"ן ע"ש באורך:

אמר רב פפא משום פגם משפחה ורב אחא בריה דרב איקא אמר כדי שלא יהיו בנות ישראל פרוצות וכו'. כתב הרב ישרש יעקב איכא למידק דמאי בינייהו בשלמא אי לאו דר"י דאמר מים גנובים ה"א דנ"מ דבעי למסבא דליכא טעם דפרוצות ופגם איכא שלקחה ע"י חיבה וכתוב בת"ל דנ"מ היכא דהמשפחה פגומה כבר בעבירה דכוותה דמשום פגם משפחה ליכא ומשום פרוצות איכא וליתא דגם פגם איכא דאינו דומה פגומה מפ"א לפגומה פעמים הרבה וכמ"ש מרן בכ"מ פ"ה דיסודי התורה עכ"ל ומ"ש דאי לאו דר"י הו"א דנ"מ דבעי למסבא וכו' נראה דאכתי יש מקום לומר דהא דלא מיתבא דעתיה בנשואין ולא יתרפא ה"ד כשהעלה על לבו טינא ומסוכן בחולי אז לא יוכל להרפא. אמנם אם לא ארכו לו הימים וכשנתן עיניו אמרו שהרופאים אומרים שהוא מעותד לחולי ולא נתנו חכמים רשות אז יועיל ומה שדחה דברי הרב ת"ל מכח דברי מרן בכ"מ והם דברי הירושלמי פ"ח דתרומות. יש לישב דאמר לך הרב תאוה לעינים התם לטמאה אתמר אבל הכא לספר עמו מאחרי הגדר שהפגם הוא דמשפחתה בושין בדבר כמ"ש רש"י בכה"ג אם בני משפחתה אינם בושים וכבר נהיגי נשי המשפחה לדבר עם האנשים ולא יתבוששו אז בפנויה שרינן דליכא פגם לדידהו שאינם בושים ולא דמיא לההיא לטמאה עוד אחרי אשר הוטמאה. ועיין בירושלמי דשבת ס"פ שמנה שרצים: