פתח עינים על נדה יט

וחכמים מטהרין היינו ת"ק איכא בינייהו לתלות. הרא"ש בפסקיו כתב נראה דהלכה כחכמים דמטהרין כי היכי דהלכה כבית הלל דמטהרין במימי תלתן וכו' עכ"ל ומקשים דאמאי מהדר לטעמא כי היכי דהלכה כבית הלל וכו' הלא חכמים עדיפי מתנא קמא. וחזיתיה לאישי כהן גדול הרב הכולל חסידא קדישא כמהר"ר מלאכי הכהן בספרו הבהיר הנדפס מחדש זה שמו יד מלאכי הן הראנו י"דו המלאה והרחבה ובדברי הרא"ש הללו ואביזרייהו האריך הרחיב כמדתו לכל רוח חכמה. ומסיק דטעמא דהרא"ש הכא הוא דהש"ס ביארו דחכמים היינו ר' יוסי ומשו"ה הוצרך הרא"ש למהדר אטעמא אחריתי ע"ש באורך וברוב בקיאותו בראשונים ואחרונים ע"ש ופנאי לא היה לי להתבסם מתורתו. רק זה אומר כי דבר ה' פיהו אמת דהרואה יראה להרמב"ן בחידושיו למכלתין בשמעתין שכתב וז"ל נראה היה לפסוק כת"ק דהוא סתם משנה ולא כדברי בית הלל וחכמים דהיינו ר' יוסי אלא שיש לסמוך הלכה כר' יוסי מפני ששנו אותה בלשון חכמים ואע"פ שפירשו דמאן חכמים ר' יוסי לכך שנו אותה תחלה כן וכו' ועוד י"ל סמך וראיה לדבר מפ[נ]י שהיא שנויה בבחירתא וכו' עכ"ל ראה בעיניך דמהדר אטעמי לפסוק כחכמים משום דידענו דמאן חכמים ר"י והיינו כדתרגמה רב כהנא הרב יד מלאכי לתרוצי דברי הרא"ש ושפיר. והא דכתב הרמב"ן דנראה היה לפסוק כת"ק ולא כדברי בית הלל וכו' לא יקשה בעיניך דהיכי ס"ד לפסוק כת"ק ולא כבית הלל והלא הלכה כבית הלל בכל מקום ועליון יתן קולו בב"ת יהיה יצאת בת קול הלכה כבית הלל. דאדמותבת להרמב"ן אעיקרא דדינא פרכא איך תנא קמא פליג אבית הלל וכי האי גונא פריך הש"ס ומקשים התוס' בדוכתי טובא על התנאים. ומוכרח לומר כדמתרצי זמנין בש"ס והתוס' דיאמרו דלא אמרי בית הלל דבר זה מעולם וה"נ דכוותה דהכי יאמר ת"ק וא"כ דל מהכא בית הלל ושפיר הוה מצי למימר דהלכה כת"ק ולא כבית הלל ודוק: