פתח עינים על חולין ו:

אשת חבר טוחנת עם אשת עם הארץ וכו'. עמ"ש התוס' והרשב"א והר"ן ורבינו שמשון פ"ז דטהרות. ומ"ש אני בעניותי בספרי הקטן ברכי יוסף א"ח סימן תכ"ג ובספרי הקטן מחזיק ברכה שם בסימן הנזכר בס"ד:

והתיר רבי את בית שאן כולה על ידו. פירש"י קס"ד וכו' וקדושה שניה קדשה לעתיד לבא. מקשים דרש"י גופיה בקמא דף קי"ד ע"ב כתב דרבי ס"ל לא קדשה ע"ש עכ"ד. ואני בעניי מוסיף דהתם בקמא אינו מוכרח בש"ס מה שפירש דהא דמשני בתרומה דרבנן היינו בקטניות ואילן דהוו דרבנן גם בא"י ואע"ג דקאמר התם אוכל חלות אפשר דהוי מקטניות או מאורז וכיוצא. וטפי ניחא לפרש הכי דאי לאו הו"ל לש"ס לאתמוהי דמאי פריך והא אחר החרבן הוא דרבנן ומלשון בתרומה דרבנן משמע דאיכא דאורייתא. שוב ראיתי להרב תורת חיים בשיטתו לקמא שפירש כן בש"ס ועוד יש להרגיש דאיך כתב רש"י הכא קס"ד וכו' דמה הלשון קס"ד וכו' הרי כן הוא האמת: