פתח עינים על חולין קי:

תוס' ד"ה טלית שאולה וכו' ולענין ברכה וכו' ואע"פ כן המברך לא הפסיד וכו'. ק"ק דבפסקי תוס' כתוב אין לברך על טלית שאולה והרי התוס' כתבו דהמברך לא הפסיד. ותו דבפסקי תוספות מנחות אות ק"ס כתוב השואל טלית יכול לברך מיד כמו הנשים המברכות עכ"ל והגם דהתוס' בדיבור זה חילקו בין נשים המברכות על מ"ע שהז"ג לטלית שאולה כבר סיימו דהמברך לא הפסיד ולצד זה הוי כמו נשים המברכות ולא מחלקינן החילוק שחילקו בין נשים המברכות לטלית שאולה. והיינו מה שכתוב בפסקי תוספות דמנחות. ובמקום אחר הניפותי יד כהה על זה בס"ד:

גמרא אי הוית בי רב יהודה אחוי לך חורפאי. הרב משכנות יעקב דף קפ"ה ישב ודרש בכמה אופנים ע"ש אפשר לומר דכונתו דבמקום הזה שאינם חריפים אפילו דבר מועט נראה להם דבר גדול וחורפא. ומי שהוא חריף מה יאמר אם אין לו שלחני וז"ש אי הוית בי רב יהודה שהוא חריף כמו שהיה קוראו רבו שמואל לחד פירושא שיננא וכל תלמידיו חריפים שם הייתי מראה חורפתי דהחריפים עצמן יאמרו שזה חורפא על דרך מה שפירש הרב מהרש"א לצד שמת ר' חייא היה ר' אומר בטלה קדושה דבהיות ר' חייא חי היה שבח לקרות קדוש וכו' ע"ש והבאתיו בספרי הקטן ראש דוד תרומה א"נ שמי שהוא חריף טובא מסתפי מעין הרע כידוע וכמ"ש פרק אין עומדין ע"פ זרע אנשים לא חכם ופירש"י שלא ישלוט עין הרע וז"ש אי הוית בי רב יהודא שכלם חריפים הייתי מראה חורפתי ולא היה כ"כ תמיה אבל כאן ירא אנכי ודוק: