פסחים פח:
Pesachim 88b · פסחים · free full Hebrew text
Open in the reader →תִּקַּנְתֶּם אֶת רַבּוֹ וְאֶת עַצְמוֹ לֹא תִּקַּנְתֶּם לִישָּׂא שִׁפְחָה אֵינוֹ יָכוֹל שֶׁכְּבָר חֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין לִישָּׂא בַּת חוֹרִין אֵינוֹ יָכוֹל שֶׁעֲדַיִין חֶצְיוֹ עֶבֶד יִבְטַל וַהֲלֹא לֹא נִבְרָא הָעוֹלָם אֶלָּא לִפְרִיָּה וּרְבִיָּה שֶׁנֶּאֱמַר לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ (אֶלָּא) לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ אֶלָּא מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם כּוֹפִין אֶת רַבּוֹ וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ בֶּן חוֹרִין וְכוֹתֵב שְׁטָר עַל חֲצִי דָמָיו
וְחָזְרוּ בֵּית הִילֵּל לְהוֹרוֹת כְּבֵית שַׁמַּאי:
מַתְנִי' הָאוֹמֵר לְעַבְדּוֹ צֵא וּשְׁחוֹט עָלַי אֶת הַפֶּסַח שָׁחַט גְּדִי יֹאכַל שָׁחַט טָלֶה יֹאכַל שָׁחַט גְּדִי וְטָלֶה יֹאכַל מִן הָרִאשׁוֹן
שָׁכַח מָה אָמַר לוֹ רַבּוֹ כֵּיצַד יַעֲשֶׂה יִשְׁחַט טָלֶה וּגְדִי וְיֹאמַר אִם גְּדִי אֲמַר לִי רַבִּי גְּדִי שֶׁלּוֹ וְטָלֶה שֶׁלִּי וְאִם טָלֶה אֲמַר לִי רַבִּי הַטָּלֶה שֶׁלּוֹ וּגְדִי שֶׁלִּי
שָׁכַח רַבּוֹ מָה אָמַר לוֹ שְׁנֵיהֶן יֵצְאוּ לְבֵית הַשְּׂרֵיפָה וּפְטוּרִין מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי:
גְּמָ' פְּשִׁיטָא שָׁחַט גְּדִי יֹאכַל אַף עַל גַּב דִּרְגִיל בְּטָלֶה שָׁחַט טָלֶה יֹאכַל אַף עַל גַּב דִּרְגִיל בִּגְדִי
שָׁחַט גְּדִי וְטָלֶה יֹאכַל מִן הָרִאשׁוֹן וְהָא תַנְיָא אֵין נִמְנִין עַל שְׁנֵי פְסָחִים כְּאֶחָד
מַתְנִיתִין בְּמֶלֶךְ וּמַלְכָּה
וְהָתַנְיָא אֵין נִמְנִין עַל שְׁנֵי פְסָחִים כְּאֶחָד וּמַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ וּמַלְכָּה שֶׁאָמְרוּ לְעַבְדֵיהֶם צְאוּ וְשַׁחֲטוּ עָלֵינוּ אֶת הַפֶּסַח וְיָצְאוּ וְשָׁחֲטוּ עֲלֵיהֶן שְׁנֵי פְסָחִים בָּאוּ וְשָׁאֲלוּ אֶת הַמֶּלֶךְ אָמַר לָהֶם לְכוּ וְשַׁאֲלוּ אֶת הַמַּלְכָּה בָּאוּ וְשָׁאֲלוּ מִן הַמַּלְכָּה אָמְרָה לָהֶם לְכוּ וְשַׁאֲלוּ אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל
בָּאוּ וְשָׁאֲלוּ אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל אָמַר לָהֶם מַלְכָּה וּמֶלֶךְ דְּדַעְתָּן קַלָּה עֲלֵיהֶן יֹאכְלוּ מִן הָרִאשׁוֹן אֲנַן לֹא נֹאכַל לֹא מִן הָרִאשׁוֹן וְלֹא מִן הַשֵּׁנִי
וְשׁוּב פַּעַם אַחַת נִמְצֵאת הַלְטָאָה בְּבֵית הַמִּטְבָּחַיִם וּבִקְּשׁוּ לְטַמֵּא כָּל הַסְּעוּדָה כּוּלָּהּ בָּאוּ וְשָׁאֲלוּ אֶת הַמֶּלֶךְ אָמַר לָהֶם לְכוּ וְשַׁאֲלוּ אֶת הַמַּלְכָּה בָּאוּ וְשָׁאֲלוּ אֶת הַמַּלְכָּה אָמְרָה לָהֶם לְכוּ וְשַׁאֲלוּ אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל
בָּאוּ וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ אָמַר לָהֶם בֵּית הַמִּטְבָּחַיִם רוֹתֵחַ אוֹ צוֹנֵן אָמְרוּ לוֹ רוֹתֵחַ אָמַר לָהֶם לְכוּ וְהָטִילוּ עָלֶיהָ כּוֹס שֶׁל צוֹנֵן הָלְכוּ וְהֵטִילוּ עָלֶיהָ כּוֹס שֶׁל צוֹנֵן וְרִיחֲשָׁה וְטִהֵר רַבָּן גַּמְלִיאֵל כׇּל הַסְּעוּדָה כּוּלָּהּ
נִמְצָא מֶלֶךְ תָּלוּי בַּמַּלְכָּה וְנִמְצֵאתָ מַלְכָּה תְּלוּיָה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל נִמְצֵאת כׇּל הַסְּעוּדָה תְּלוּיָה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל:
שָׁכַח מַה שֶּׁאָמַר לוֹ רַבּוֹ וְכוּ': שֶׁלִּי מַה שֶּׁקָּנָה עֶבֶד קָנָה רַבּוֹ
אָמַר אַבָּיֵי הוֹלֵךְ אֵצֶל רוֹעֶה הָרָגִיל רַבּוֹ אֶצְלוֹ דְּנִיחָא לֵיהּ בְּתַקַּנְתָּא דְרַבֵּיהּ וּמַקְנֵי לֵיהּ חַד מִינַּיְיהוּ עַל מְנָת שֶׁאֵין לְרַבּוֹ רְשׁוּת בּוֹ:
שָׁכַח רַבּוֹ מַה שֶּׁאָמַר לוֹ וְכוּ': אָמַר אַבָּיֵי לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁשָּׁכַח אַחַר זְרִיקָה דִּבְעִידָּנָא דְּאִיזְּרִיק דָּם הֲוָה חֲזֵי לַאֲכִילָה אֲבָל שָׁכַח לִפְנֵי זְרִיקָה דְּכִי אִיזְּרִיק דָּם לָא הֲוָה חֲזֵי לַאֲכִילָה חַיָּיבִין לַעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי
אִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַבָּרַיְיתָא חֲמִשָּׁה שֶׁנִּתְעָרְבוּ עוֹרוֹת פִּסְחֵיהֶן זֶה בָּזֶה וְנִמְצֵאת יַבֶּלֶת בְּאֶחָד מֵהֶן כּוּלָּן יוֹצְאִין לְבֵית הַשְּׂרֵיפָה וּפְטוּרִין מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי
אָמַר אַבָּיֵי לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁנִּתְעָרְבוּ לְאַחַר זְרִיקָה דִּבְעִידָּנָא דְּאִיזְּרִיק דָּם מִיהָא הֲוָה חֲזֵי לַאֲכִילָה אֲבָל נִתְעָרְבוּ לִפְנֵי זְרִיקָה חַיָּיבִין לַעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי
מַאן דְּמַתְנֵי אַמַּתְנִיתִין כׇּל שֶׁכֵּן אַבָּרַיְיתָא מַאן דְּמַתְנֵי אַבָּרַיְיתָא אֲבָל אַמַּתְנִיתִין לָא כֵּיוָן דִּכְשֵׁירִין נִינְהוּ דְּאִי אִידְּכַר הֲוֵי חֲזֵי לַאֲכִילָה קַמֵּי שְׁמַיָּא גַּלְיָא
אָמַר מָר וּפְטוּרִין מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי וְהָא אִיכָּא חַד דְּלָא נָפֵיק
מִשּׁוּם דְּלָא אִיפְשָׁר הֵיכִי לֶיעְבֵּיד לַיְתֵי כׇּל חַד וְחַד פֶּסַח קָא מַיְיתֵי חוּלִּין לָעֲזָרָה דְּאַרְבְּעָה מִינַּיְיהוּ עָבְדִי לְהוּ
לַיְתֵי כּוּלְּהוּ חַד פֶּסַח נִמְצָא פֶּסַח נֶאֱכָל שֶׁלֹּא לִמְנוּיָו
הַאי מַאי נַיְתֵי כׇּל חַד מִינַּיְיהוּ פִּסְחוֹ וְנַיתְנֵי וְנֵימָא אִי דִּידִי בַּעַל מוּם הַאי דְּאַיְיתַי הַשְׁתָּא נִיהְוֵי פֶּסַח וְאִי דִּידִי תָּם הַאי דְּאַיְיתַי הַשְׁתָּא נִיהְוֵי שְׁלָמִים
Meforshim on this daf
- רש"י על פסחים Rashi on Pesachim
תקנתם את רבו - שאינו מפסיד כלום מן הראוי לו:
- תוספות על פסחים Tosafos on Pesachim
לישא שפחה אינו יכול - ואם תאמר וליתי עשה דפרו ורבו (בראשית ט) וידחה לאו דלא יהיה קדש (דברים כ״ג:י״ח) וי"ל משום דידה דליכא עשה דאפשר לה בעבד ועוד דבתחלת ביאה מיעקר לאו ולא מיקיים עשה אלא בהוצאת זרע וא"ת וימכור עצמו בעבד עברי ויהיה מותר בשפחה וי"ל בזמן שאין…
- בן יהוידע על פסחים Ben Yehoyada on Pesachim
נִמְצָא מֶלֶךְ תָּלוּי בַּמַּלְכָּה, וְהַמַּלְכָּה תְּלוּיָה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל. יש להקשות מאי קא משמע לן בזה והלא דברים אלו הם פשוטים וכל אחד יאמר ויסביר אותם מדעתו? ונראה לי בס"ד רמזו לפי דרכם דבר נסתר לומר המלך מקבל שפע מלכותו מן המלכה העליונה היא מדת…
- חידושי חתם סופר על פסחים Chidushei Chatam Sofer on Pesachim
איזה חידושים בסוג' דה' שנתערבו עורות פסחיהם:
- חדושי הלכות על פסחים Chidushei Halachot on Pesachim
בד"ה כופין כו' משום כששיחררה שמא לא תקיים כיון דלא מחייבא כו' עכ"ל ובפשיטות ל"ל כיון דשפחה לא מחויבת במצות פ"ו אין כופין את רבה אא"כ נהוג בה מנהג הפקר דהא לאו מטעם פ"ו קאמר אלא מטעם לשבת יצרה קאמר דכופין דהוי מצוה רבה ושבת יצרה שייך נמי באשה ולכך תירצו דלא…
- מהר"ם על פסחים Maharam on Pesachim
ברש"י ד"ה בתקנתא דרביה וכו' וגדי שלמים כדמפרש לקמן שממעט באכילתו וכו' נ"ל שטעות נפל בספרים וצ"ל כדמפרש לקמן ותו לא ור"ל מה שמסיק לקמן בשמעתין משום מתנות וכו' דהא האי טעמא דממעט באכילה וכו' לא שייך הכא דהעבד סבר שרבו יודע מה אמר לו ויאכל האחד בתורת פסח והאחד…
- רבינו חננאל על מסכת פסחים Rabbeinu Chananel on Pesachim
מתני' האומר לעבדו צא ושחוט עלי את הפסח כו' שחט גדי וטלה יאכל מן הראשון. ואקשי' והתניא אין נמנין על שני פסחים כאחד ומשני אביי מתני' במלך ומלכה וכדתניא אין נמנין על שני פסחים כא' ומעשה במלך ומלכה שאמרו לעבדיהם צאו ושחטו עלינו את הפסח ויצאו ושחטו עליהם שני פסחים…
- רש"ש על פסחים Rashash on Pesachim
במשנה שכח כו' וטלה שלי. לכאורה קשה איך יוכל להמנות על של עצמו הא אפילו בחציו ב"ח ל"י מש"ע למ"ר כש"כ בשכולו עבד וצ"ל דאמרינן מסתמא ניחא ליה לרבו שימנה על של עצמו בכה"ג משום תקנת עצמו:
- תוספות רי"ד על פסחים Tosafot Rid on Pesachim
והתניא אין שוחטין שצי פסחים כאחת ירושלמי תנ י ר' חייא הנמנה על שני פסחים כאחת אול מאיזה מהן שנשחט ראשון אמר ר' יוסי מתניתא אמר כן שחט תרווייהון אוכל מן הראשון: