פסחים קכ.
Pesachim 120a · פסחים · free full Hebrew text
Open in the reader →בָּרִאשׁוֹנָה לָא לָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר לָא מִיבַּעְיָא בָּרִאשׁוֹנָה דְּקָאָכֵיל לְתֵיאָבוֹן אֲבָל בָּאַחֲרוֹנָה דִּילְמָא אָתֵי לְמֵיכַל אֲכִילָה גַּסָּה אֵימָא לָא קָא מַשְׁמַע לַן
מָר זוּטְרָא מַתְנֵי הָכִי אָמַר רַב יוֹסֵף אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל מַפְטִירִין אַחַר הַמַּצָּה אֲפִיקוֹמָן נֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן אַחַר הַפֶּסַח דְּלָא אֲבָל אַחַר מַצָּה מַפְטִירִין
לָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר לָא מִיבַּעְיָא אַחַר מַצָּה דְּלָא נְפִישׁ טַעְמֵיהּ אֲבָל לְאַחַר פֶּסַח אֵימָא לָא קָא מַשְׁמַע לַן
מֵיתִיבִי הַסּוּפְגָּנִין וְהַדּוּבְשָׁנִין וְהָאִיסְקְרִיטִין אָדָם מְמַלֵּא כְּרֵיסוֹ מֵהֶן וּבִלְבַד שֶׁיֹּאכַל (אֲכִילַת) כְּזַיִת מַצָּה בָּאַחֲרוֹנָה בָּאַחֲרוֹנָה אִין בָּרִאשׁוֹנָה לָא
לָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר לָא מִיבַּעְיָא בָּרִאשׁוֹנָה דְּקָאָכֵיל לְתֵיאָבוֹן אֲבָל בָּאַחֲרוֹנָה דְּאָתֵי לְמֵיכְלַהּ אֲכִילָה גַּסָּה אֵימָא לָא קָא מַשְׁמַע לַן:
אָמַר רָבָא מַצָּה בִּזְמַן הַזֶּה דְּאוֹרָיְיתָא וּמָרוֹר דְּרַבָּנַן וּמַאי שְׁנָא מָרוֹר דִּכְתִיב עַל מַצּוֹת וּמְרוֹרִים בִּזְמַן דְּאִיכָּא פֶּסַח יֵשׁ מָרוֹר וּבִזְמַן דְּלֵיכָּא פֶּסַח לֵיכָּא מָרוֹר
מַצָּה נָמֵי הָא כְּתִיב עַל מַצּוֹת וּמְרוֹרִים מַצָּה מִיהְדָּר הָדַר בֵּיהּ קְרָא בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצּוֹת וְרַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה דְּרַבָּנַן
אֶלָּא הָכְתִיב בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצּוֹת הָהִיא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְטָמֵא וְשֶׁהָיָה בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה דְּסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא כֵּיוָן דְּפֶסַח לָא אָכְלִי מַצָּה וּמָרוֹר נָמֵי לָא נֵיכוֹל קָא מַשְׁמַע לַן
וְרָבָא אָמַר לָךְ טָמֵא וְשֶׁהָיָה בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה לָא צְרִיךְ קָרָא דְּלָא גָּרְעִי מֵעָרֵל וּבֶן נֵכָר דְּתַנְיָא כׇּל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ בּוֹ אֵינוֹ אוֹכֵל אֲבָל אוֹכֵל בְּמַצָּה וּמָרוֹר
וְאִידַּךְ כְּתִיב בְּהַאי וּכְתִיב בְּהַאי וּצְרִיכִי
תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרָבָא שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עֲצֶרֶת לַה' אֱלֹהֶיךָ מָה שְׁבִיעִי רְשׁוּת אַף שֵׁשֶׁת יָמִים רְשׁוּת
מַאי טַעְמָא הָוֵי דָּבָר שֶׁהָיָה בַּכְּלָל וְיָצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד לֹא לְלַמֵּד עַל עַצְמוֹ יָצָא אֶלָּא לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל כּוּלּוֹ יָצָא
יָכוֹל אַף לַיְלָה הָרִאשׁוֹן רְשׁוּת תַּלְמוּד לוֹמַר עַל מַצּוֹת וּמְרוֹרִים יֹאכְלוּהוּ
אֵין לִי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים בִּזְמַן שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצּוֹת הַכָּתוּב קְבָעוֹ חוֹבָה:
Meforshim on this daf
- רש"י על פסחים Rashi on Pesachim
בראשונה לא - דאין אדם רשאי לאכול כלום אחר מצת חובה:
- תוספות על פסחים Tosafos on Pesachim
באחרונה אין בראשונה לא - פי' בראשונה בלא אחרונה לא כגון דלית ליה אלא כזית מצה ותו לא דטוב לאוכלו על השובע ולהיות טעם מצה בפיו אבל ודאי אי אית ליה מצה לכל סעודתו טוב לו לאכול מצה בתחלה לתיאבון ולברך עליה ואח"כ בגמר סעודתו יאכל כזית מצה ויהיה טעם מצה בפיו ועיקר…
- חידושי חתם סופר על פסחים Chidushei Chatam Sofer on Pesachim
מפטירין אחר המצה אפיקומן. בסוגיא זו הארכת' בחי' הלו"ת בקונטרס אשר לי וכעת ניישב רק מה שכ' תוס' מה שאין חגיגה נאכלת על השובע למ"ד יש בה משום שבירת עצם משום דהיא בת שנתי' ואינה רכיך ורבי' תמהו דמאן דאית לי' דיש בו משום ש"ע והיינו בן תימא לעיל ע' א' איהו בעי נמי…
- חדושי הלכות על פסחים Chidushei Halachot on Pesachim
בפרשב"ם בד"ה ישנו כולן כו' וליכא לפרושיה טעמיה משום דאין מפטירין כו' עכ"ל לרב קושטא הוא הא דאין מפטירין כו' נמי הוה טעמא משום ב' מקומות אלא לשמואל ור"י קאמר דהא דאין מפטירין הוה טעמא דלא ליבטיל טעם הראשון וק"ל:
- גליון הש"ס על פסחים Gilyon HaShas on Pesachim
תוד"ה מפטירין וכו' דפסח בן שנתו הוא ורכיך. עי' תשובת מעיל צדקה סי' ו':
- רבינו חננאל על מסכת פסחים Rabbeinu Chananel on Pesachim
נימא מסייע ליה הסופגנין והדובשנין והאסקריטין אדם ממלא כריסו מהם ובלבד שיאכל כזית מצה באחרונה דייקי' מינה מדקתני באחרונה ש"מ אין מפטירין אחר מצה אפיקומן ודחי' דלמא לעולם מפטירין וה"ק בראשונה דלתאבון קא אכיל (זה) לה למצה ודאי נפיק אלא אפי' באחרונה דאיכא למימר…
- רש"ש על פסחים Rashash on Pesachim
ברשב"ם (במשנה) וה"ה נמי במצה בזה"ז כו'. עיין (לעיל קיט ב קכ א) בתד"ה א"ר:
- רשב"ם על פסחים Rashbam on Pesachim
בראשונה לא - דאין אדם רשאי לאכול כלום אחר מצת חובה:
- תוספות רי"ד על פסחים Tosafot Rid on Pesachim
ת"ל בערב תאכלו מצות הכתוב קבעו חובה. ראיתי מקשים בזה נחזור ונאמר לילה הראשון בכלל הי' וכשיצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אל אעל הכלל כולו ומה הלילה הראשון חובה אף כל הכלל כולו חובה ואין זו קושיא של כלום דכלל החובה מצאנו ז' ימים מצות תאכלו הילכך כשיצא…