נימוקי יוסף על מנחות ב.

והיכא דמיחת מת תותי וכו' ואפילו תותי אילן וכו'. כלומר שלא תאמר דוקא הנעשה לאהל כגון בית הוא דאסור אבל באהל אילן או אבנים היוצאות מן הגדר שלא נעשו לאהלין לא יהו מביאין את הטומאה קמ"ל דמביאין:

כדתנן הזיזין. היתדות התקועות בכותל וכל הני דקא חשיב הם אהלים שאין עשוין לאהל אלא משום דבר אחר:

והסככות. הם הוצין של ערבה או של קנים של אגם או כאבנים רחבות או ארוכות שמסככין הכתלים מפני הגשמים ואם הם כל כך חזקים שיכולין לקבל מעזיבה רבה כלומר עפר רב יביאו את הטומאה לראש השני ואם לאו לא יביאו:

וחכ"א וכו'. רבנן סבירא להו שאפי' לא יהו כל כך חזקים אלא שיקבלו מעזיבה בינונית שאינה כל כך רבה ויש גורסין מעזיבה רכה בכ"ף כלומר שאע"פ שהם חזקים אם לא יהיו מדובקין זה בזה שיהיו יכולין לקבל מעזיבה של טיט רכה לא יביאו את הטומאה אע"פ שהיו מקבלין את המעזיבה בינונית:

והיכא דמיחת מת בביתא וכו'. ואותו בית פתוח לו חלון לבית אחרת וכן הרבה בתים פתוחות זו בזו אם יש באותו חלון וכן בכל חלון וחלון פותח טפח על טפח כל אותן הבתים נאסרו לכהנים ליכנס לתוכן וכן חלון שיש בין העלייה והבית בקרקע העלייה והמת בתחתית הבית אסור לכהן לעלות לעלייה:

שאינו מקבל טומאה איפסיק' ליה טומאה. ויש מן המפרשים ז"ל שכתבו וצריך עיון היאך לא פי' הרב את דבריו דהא במסכת ב"ב פרק לא יחפור (דף יט א) משמע שאם היה אותו דבר שסוכר בו את החלון דבר הראוי למלאכה אחרת אינו חוצץ בפני הטומאה דדילמא שקיל לה משם וצ"ל שבטלו שם בפירוש וכיון דאמר בפירוש תו ליכא למיחש מידי עכ"ל:

והיכא דאיכא דרתא דמוקפת וכו' והמת בבית שבפנים וכו' איתסר ליה וכו'. אע"פ שסגר הדלת לפי שדרך הטומאה לצאת מן הבית אע"פ שהיא סגורה כדתנן (אהלות פ"ז מ"ג) מת בבית ולו פתחים הרבה כולן טמאין לפי שאין דרך שיהיה בבית קבר ובודאי צריך שיוציאוהו מן הבית לפיכך לא מהני בהו סגירה אבל אם היה לו ב' פתחים או פתח אחד למזרח וחלון למערב אם נסגר אותו חלון או ננעל אין דרך טומאה לצאת מאותו חלון הננעל כיון שיש לו פתח בצד אחר שיכול להוציא כדתנן (שם) נפתח אחד מהם הוא טמא וכולן טהורים כלומר שהיו סגורים:

אי הוה מיתא תותי הנהו זיזין וכו'. כלומר אבל אם היה המת תחת היתדות היוצאות לחוץ או תחת האכסדרה אם אותו הפתח של בית הפתוח לאכסדרה הוא סגור או נעול מותר לכהן לעמוד בבית דכיון שהוא סגור אמרי' אין דרך הטומאה ליכנס שאם היה פתוח ליכא למאן דאמר שלא יהיה דרך הטומאה ליכנס שהרי אפי' חלון של פותח טפח מביא את הטומאה כ"ש פתח גדול:

כדתנן זיז שהוא סובב. נסרים שהבית מכוסה מהן יוצאין טפח חוץ לכתלים:

ואוכל בפתח. כלומר אפי' יהיה כל הבית מכוסה מאותן הנסרים כיון שראש אותן הנסרים משיגין על הפתח שלש אצבעות (אותן שלש אצבעות) שהטומאה תחתיהן שהרי יוצאה להם בדרך הפתח והטומאה סובבת כל הבית ואפי' אחורי הבית טמא ומהמשניות של אהלות משמע שאם היו בה גגים זה למעלה מזה שאם לא היו הגגים שוין נדבקין זה בזה אמרינן חבוט רמי ומביאים את הטומאה מזה לזה: