נימוקי יוסף על מנחות י.

אזמניה. שאמר זה הסודר יהיה לצורך תפילין:

ולא צר ביה. כיון דליכא הזמנה ומעשה לאו תשמיש קדושה היא ושרי לקשור ולתת בו מעות:

תחת מראשותיו. בין כר לכסת ובתוך כיס שלהם:

מאי טעמא שרי יכול להוציאם מן הבית או להרחיקם ממטתו ולא יהיה בזיון כל כך:

נטורינהו וכו'. לשמרם יותר טוב:

שלא כנגד ראשו. כדי שלא יתמעכו התפילין מכובד הראש:

יום טבילה הוה. ובודאי אשתו היתה עמו:

בכיסתיה. שהיו התפילין בכיס שלהם ותלה הכיס ביתד:

בעצמו. שאין יראת מלכות שמים עליו שאמר בפה ואינו עושה:

תודה בלא מנחה. כלומר שאין תפלתו מקובלת:

עובר בח' עשה. לפי שבארבעה מקומות הוזכר בתורה בארבע פרשיות שבתפילין עשה שבזרוע ועשה שבראש שהן ח':

בה' עשה. ועשו להם ציצית ונתנו על ציצית והיה לכם לציצית [וראיתם אותו] גדילים תעשה לך:

בב' עשה. אחד בפרשת שמע ואחד בפרשת והיה אם שמוע:

סליקו להו הלכות תפילין

ארבע ולא שלש. כשיש לטלית ארבע קרנות חייב בציצית אבל אם אין לו אלא ג' קרנות פטור מן הציצית: