נימוקי יוסף על בבא קמא מב.

חובו. מלוה:

הקיפו. לחנוני:

לאו אדעתא דהאי גניבה יהבת ליה זוזי מקמי הכי אוזפת ליה:

משכנתא שוה בשוה. אין דרך לעשות כן להלוות על המשכון כל שויו הלכך לאו אדעתא דהאי משכון אוזפיה אלא הימוני הימניה:

בר מגנב וכו'. דלא יהיב זוזי אהאי חפץ. הרא"ש ז"ל כתב נראה מדאמר בר מהני דלית בהו פלוגתא דלא איצטריך אלא משום דבכלהו [עשו] קאי אפילו אגנב מפורסם דלעיל :

הלכתא כרב כהן. דכיון דמהימניה מעיקרא השתא נמי הימניה:

נרשאה ופפונאי ובר מחוזא. ע"ש מקומם נקראו:

ושקיל מריה דספרא תמנין. שנשארו ממה שהוציא מן גנבא. אמר המחבר ותמהני שאם כן לא היה פוסק הרי"ף ז"ל ההיא דגנב מפורסם כלל :

מתני' אין לו אלא שכרו. שכר כלי ושכר פעולה:

ואם אמר לו וכו' חייב ליתן לו. כיון שהתנה כן עם הבעלים או ה"ק אם אין שם הבעלים והתנה כן בב"ד כמו שכתב הרמב"ם ז"ל פי"ב מהלכות גזילה ואבדה ובגמ' עביד צריכותא מהני תרי בבי דאי תנא זה בחביתא ולא תנא שטף נהר הוה אמינא דמש"ה מהני ביה תנאה משום דקא מפסיד יינו בידים אבל שטף נהר [חמורו] דממילא הוא לא מהני ביה תנאה ואי תנא שטף נהר ולא תנא זה בא בחביתו הוה אמינא דמשום הכי [בסתמא] אינו נותן לו אלא שכרו משום דהפסד דממילא הוא אבל זה בא בחביתו ששופך יינו ומפסיד בידים אפי' לא התנה חייב ליתן לו צריכא:

אמר המחבר וקשה לי [ברישא] אמאי לא יהבינן ליה טפי משכרו כיון שמפסיד יינו שהוא הפסד מרובה והא אם היה מתבטל ממלאכתו אם היה נוקב מרגליות יהבינן ליה כשכר פועל בטל מאותה מלאכה כדאיתא באלו מציאות (דף לא ב) לפירוש ר"ח ז"ל וכ"כ הרמב"ם ז"ל אלמא דלפי ההפסד הוא השכר ואילו הכא לא יהבינן ליה אלא כמי שנותנין למי שבא בכדו ריקם שנותנין לו שכר כלי ושכר פעולה ונ"ל לומר דהתם במתבטל ממלאכתו דהוא מילתא דשכיחא לא רצו להפסידו כולי האי אבל הכא לא שכיחא מילתא שבקוה אדיניה כיון שיכול להתנות סוף פרק אלו מציאות בשם הרמב"ן ז"ל עכ"ל:

גמ' מהפקרא קא זכינא. דבש שלך היה הולך לאיבוד והריני כמציל מן הגייס קודם [שנפסד לגמרי] הרא"ש ז"ל:

כדאמר רבי ירמיה. לקמן:

עקל. ריטורטא בלע"ז:

כרוך עליה. חבית של דבש קשורה בעקל ולא נשפך הכל אלא מנטפת מעט מעט וליכא הפקר אבל אם לא היתה קשורה והיה נשפך הכל כיון שהיה הולך לאיבוד זכה המציל מן ההפקר כיון שלא היה מחוייב בהשבה כדאמרן:

מעבורת. ספינה רחבה שעוברין בו רוחב הנהר:

הא לא דמיא. מתני' דהכא שהפסיד עם רישא דהתם דלא מפסיד כלום כדמסיק ואזיל אלא לסיפא דההיא דמעבורת:

אפסדתן כוורי בזוזא. והיינו בשכרך דקתני טול דינר בשכר שאתה מפסיד והעבירני נותן לו שכרו משלם כיון שהתנה עמו והכי נמי איתא סוף פרק אלו מציאות [דף לא ב] גבי היה בטל מן הסלע וכל שכן מתניתין דהכא שהפסדו ניכר יותר דבידים קא מפסיד ששופך יינו בידים בשבילו:

ירד להציל. על מנת שיתן לו דמי שלו:

ועלה [שלו] וכו' מהו. מי אמרינן מעיקרא דאפקרי' [המציל] כאבוד דמי ואיתחייב ליה האיך לשלומי והדר זכה ביה מריה מדהפקר או דילמא כיון דסליק סליק:

משמיא רחימו עליה. ויהיב ליה דמי כאילו מת:

לוינהו. נתחבר עמהם אריה והיה משמר בהמותיהם מחיות ולסטין:

קדים רב ספרא. קודם שיחזיק בה אחר שהרי הפקר היה: