נימוקי יוסף על בבא קמא מא.

ארבעת. הרבעת לי ארי:

עד דמקבל עליה וכו'. כתב הרא"ש ז"ל דאי אירע שלא קבל ונמשך נזק לישראל המצרן לא מיחייב ישראל זה לשלומי ליה משום דהוה ליה גרמא בנזקין דלא ברי היזקא כיון שהעובד כוכבים שכנו עדיין לא עשה הנזק ושמא לא יזיקנו:

מתני' הרי אלו שלו. דמסתמא נתייאשו הבעלים מהם וקנוהו האיך ביאוש ושינוי רשות:

[אם] נתיאשו דשמעינן להו דאיאוש דאמרי ווי ליה לחסרוניה אבל סתמא לא וקשיא רישא [לסיפא] ובגמרא משני לה [סיפא] בליסטים עובדי כוכבים ורישא בליסטים ישראל דמיאש בסתמא:

נחיל. גדוד:

לא יקוץ סוכה. נתישבו דבורים על סוכות אילן וירא (אדם) ליטלן אחת אחת שלא יברחו לא יקוץ את הסוכה להוליכם כולן יחד ואפילו על מנת ליתן דמים:

גמ' אם נתיאשו אין וכו'. וקשיא לרישא כדפרישית במתני':

בליסטים עכו"ם. סיפא דבעי דשמעינן ליה דאייאש מיירי בליסטים עכו"ם:

בגיותא. בגאוה ובזרוע נטויה וחובטים במקלות ולפיכך לא מתיאשו:

דאמרי מי יימר. דאמרי לנגזל מי יימר כדקאמרת הבא עדים שגנבו ממך משום הכי אפילו בסתמא מייאש:

לעדות אשה. ששמע התינוקות שאומרים הרי אנו הולכין לספוד ולקבור את איש פלוני בפרק בתרא דיבמות (דף קכא ב):

נחיל של דבורים. דאמרינן במתני' דנאמנת אשה או קטן:

קנין דרבנן הוא. דאין בהם גזל אלא מפני דרכי שלום דהא הפקר הוא ותנן נמי [יוני] שובך ויוני עליה יש בהם מפני דרכי שלום. קנין קן צפור :