נדה לה.
Niddah 35a · נדה · free full Hebrew text
Open in the reader →לַאֲחֵרִים גּוֹרֵם טוּמְאָה לְעַצְמוֹ לֹא כׇּל שֶׁכֵּן אֶלָּא פְּשִׁיטָא בְּזָב מְצוֹרָע
וּמִדְּאִיצְטְרִיךְ קְרָא לְרַבּוֹיֵי בִּרְאִיָּיה שְׁנִיָּה שְׁמַע מִינַּהּ מְקוֹם זִיבָה לָאו מַעְיָן הוּא
אֲמַר לֵיהּ רַב יְהוּדָה מִדִּסְקַרְתָּא לְרָבָא מִמַּאי דִּילְמָא לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ בְּזָב גְּרֵידָא וּדְקָאָמְרַתְּ לַאֲחֵרִים גּוֹרֵם טוּמְאָה לְעַצְמוֹ לֹא כׇּל שֶׁכֵּן שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ יוֹכִיחַ שֶׁגּוֹרֵם טוּמְאָה לַאֲחֵרִים וְהוּא עַצְמוֹ טָהוֹר
אָמַר אַבָּיֵי מַאי תִּבְּעֵי לֵיהּ וְהָא הוּא דְּאָמַר זֹאת תּוֹרַת הַזָּב בֵּין גָּדוֹל בֵּין קָטָן וְכֵיוָן דְּנָפְקָא לֵיהּ מֵהָתָם אִיַּיתַּר לֵיהּ לַזָּכָר לְרַבּוֹת מְצוֹרָע לְמַעְיְנוֹתָיו [וְלַ]נְּקֵבָה לְרַבּוֹת מְצוֹרַעַת לְמַעְיְנוֹתֶיהָ
וְאַקְּשֵׁיהּ רַחֲמָנָא מְצוֹרָע לְזָב גָּמוּר מָה זָב גָּמוּר מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא אַף רְאִיָּיה רִאשׁוֹנָה שֶׁל מְצוֹרָע מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא
אָמַר רַב הוּנָא רְאִיָּיה רִאשׁוֹנָה שֶׁל זָב מְטַמְּאָה בְּאוֹנֶס שֶׁנֶּאֱמַר זֹאת תּוֹרַת הַזָּב וַאֲשֶׁר תֵּצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זָרַע מָה שִׁכְבַת זֶרַע מְטַמֵּא בְּאוֹנֶס אַף רְאִיָּיה רִאשׁוֹנָה שֶׁל זָב מְטַמְּאָה בְּאוֹנֶס
תָּא שְׁמַע רָאָה רְאִיָּיה רִאשׁוֹנָה בּוֹדְקִין אוֹתוֹ מַאי לַָאו לְטוּמְאָה לָא לְקׇרְבָּן
תָּא שְׁמַע בַּשְּׁנִיָּה בּוֹדְקִין אוֹתוֹ לְמַאי אִילֵימָא לְקׇרְבָּן אֲבָל לְטוּמְאָה לָא אִקְּרִי כָּאן מִבְּשָׂרוֹ וְלֹא מֵחֲמַת אוֹנְסוֹ אֶלָּא לָאו לְטוּמְאָה וּמִדְּסֵיפָא לְטוּמְאָה רֵישָׁא נָמֵי לְטוּמְאָה
מִידֵּי אִירְיָא הָא כִּדְאִיתַאּ וְהָא כִּדְאִיתַאּ
תָּא שְׁמַע רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אַף בַּשְּׁלִישִׁי בּוֹדְקִין אוֹתוֹ מִפְּנֵי הַקׇּרְבָּן מִכְּלָל דְּתַנָּא קַמָּא מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה קָאָמַר
לָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא לְקׇרְבָּן וְהָכָא בְּאֶתִּים קָא מִיפַּלְגִי רַבָּנַן לָא דָּרְשִׁי אֶתִּים וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דָּרֵישׁ אֶתִּים
רַבָּנַן לָא דָּרְשִׁי אֶתִּים הַזָּב חֲדָא זוֹבוֹ תַּרְתֵּי לַזָּכָר בַּשְּׁלִישִׁי אַקְּשֵׁיהּ רַחֲמָנָא לִנְקֵבָה
וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דָּרֵישׁ אֶתִּים הַזָּב חֲדָא אֶת תַּרְתֵּי זוֹבוֹ תְּלָת בָּרְבִיעִי אַקְּשֵׁיהּ רַחֲמָנָא לִנְקֵבָה
תָּא שְׁמַע רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר וַהֲלֹא זָב בִּכְלַל בַּעַל קֶרִי הָיָה וְלָמָּה יָצָא לְהָקֵל עָלָיו וּלְהַחְמִיר עָלָיו לְהָקֵל עָלָיו שֶׁאֵין מְטַמֵּא בְּאוֹנֶס וּלְהַחְמִיר עָלָיו
Meforshim on this daf
- רש"י על נדה Rashi on Niddah
לאחרים גורם טומאה - כלומר טיפה זו גורמת לבעלה שמטמא במשא כדכתיב (ויקרא טו) וכל אשר יהיה תחתיו ואוקמינן בעליונו של זב היא עצמה לא כל שכן:
- תוספות על נדה Tosafos on Niddah
לאחרים גורם טומאה. פירש רש"י לזב עצמו גורם טומאת משא כדכתיב וכל אשר יהיה תחתיו ואוקמינן ליה בעליונו של זב ואין נראה דעליונו של זב אינו קרוי משא ואינו מטמא אלא אוכלין ומשקין ועוד דבזוב כי האי גוונא לא אשכחן אלא כשהטיפה בכף מאזנים וכרעה לכף שניה לכן נראה לפרש…
- רשב״א על נדה Rashba on Niddah
הא ד אמר רבא לאחרים גורם טומאה לעצמו לא כ"ש. הקשו התוס' והלא לאחרים גורם טומאת משכב ומושב והוא עצמו אינו עושה משכב ומושב כדאיתא בריש פרק דם הנדה (נדה נד, ב). ומיהו האי לאו קושיא היא כל כך דדילמא התם משום דמיעטיה קרא בהדיא מדכתיב אשר ישכב עליו הזב הזב ולא הזוב…
- ריטב"א על נדה Ritva on Niddah
ראיה ראשונ׳ של זב מטמא׳ באונס. פי׳ מלת׳ פסיקא קאמר ואפי׳ להצטרף עם השניה לעשותו טמא ולהא הוא דאצטריך היקשא דשכבת זרע ולהכי נקט ראיה ראשונה לומר דאיכא שניה ולא נקט זב שראה ראיה א׳ מטמאה באונס והיינו דכי רמינן עליה מדתנן ראיה ראשונה בידקין אותו לא אוקימנא דההוא…
- חידושי רמב"ן על נדה Chiddushei Ramban on Niddah
הא ד אמר רבא לאחרים גורם טומאה. ק"ל א"כ שכבת זרע דכתב רחמנא מלטמא לימא לאחרים גורם טומאה לעצמו לא כ"ש ולמה לי הא דתניא מנין לנוגע בשכבת זרע ת"ל או איש וכו' כדאיתא בפ' יוצא דופן, וכן (נמי קושיא) [דם עושה] משכב ומושב לאחרים והוא עצמו אינו עושה משכב ומושב…
- חידושי חתם סופר על נדה Chidushei Chatam Sofer on Niddah
לאחרים גורם טומאה פירש"י בתחתונו של זב נ"ל דהוה ס"ל לרש"י לענין טומאת משא לא צריך ק"ו מלאחרים גורם טומאה אלא מק"ו טהור בטהור טמא בטמא וכקו' תוס' לקמן נ"ה ע"ב הנ"ל אלא ע"כ בעי למילף ק"ו גם לעליונו של זב ולענין אוכלין ומשקין ומיושב נמי קו' תוס' שעיר המשתלח…
- חידושי הלכות על מסכת נדה Chidushei Halachot on Niddah
תוס' בד"ה לאחרים גורם טומאה כו' ועוד דבזוב כה"ג לא אשכחן אלא כשהטיפה בכף מאזנים כו' עכ"ל פי' אף אם באנו לומר דעליונו של זב דהיינו הבגד שמקצתו על הזב כמ"ש התוס' בר"פ קרוי משא כיון שהוא נישא על הזב קשה ועוד דבזוב כה"ג לא אשכחן עליונו אלא כפרשב"ם בר"פ וכשהטיפה…
- חכמת שלמה על נדה Chokhmat Shlomo on Niddah
גמ' מה זב גמור מטמא במשא אף ראיה ראשונה של מצורע מטמא במשא אמר רב הונא כו' כצ"ל:
- גליון הש"ס על נדה Gilyon HaShas on Niddah
גמ' ואקשיה רחמנא מצורע. ע' פסחים סי ע"ב תד"ה שכן:
- הגהות יעב"ץ על נדה Haggahot Ya'avetz on Niddah
רש״י דה ואתקיש וכו׳ ליכא זוב לובן למילפיה כצ"ל:
- מהר"ם על נדה Maharam on Niddah
תד"ה לאחרים גורם טומאה וכו' ועוד דבזוב כה"ג לא אשכחן אלא כשהטפה בכף מאזנים וכו'. ר"ל וזה לא שייך בטפה שתכריע:
- רש"ש על נדה Rashash on Niddah
רש"י ד"ה אלא בזב מצורע. שהרי מחמת נגעו היה מטמא במשא כו'. כצ"ל:
…and 1 more meforshim, listed on the sefer page.