נדה כט:
Niddah 29b · נדה · free full Hebrew text
Open in the reader →אִשָּׁה שֶׁיָּצְתָה מְלֵאָה וּבָאָה רֵיקָנִית וְהֵבִיאָה לְפָנֵינוּ שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעִין טְהוֹרִין וַעֲשָׂרָה שְׁבוּעוֹת אֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר
מְשַׁמֶּשֶׁת לְאוֹר שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ וּמַטְבִּילִין אוֹתָהּ תִּשְׁעִים וְחָמֵשׁ טְבִילוֹת דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר דַּיָּהּ לַטְּבִילָה שֶׁתְּהֵא בָּאַחֲרוֹנָה
בִּשְׁלָמָא שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן לֹא מְשַׁמֶּשֶׁת אֵימַר יוֹלֶדֶת זָכָר הִיא שָׁבוּעַ שֵׁנִי אֵימַר יוֹלֶדֶת נְקֵבָה הִיא
שָׁבוּעַ שְׁלִישִׁי אֵימַר יוֹלֶדֶת נְקֵבָה בְּזוֹב הִיא
אֶלָּא שָׁבוּעַ רְבִיעִי אַף עַל גַּב דְּקָא חָזְיָא דָּם תְּשַׁמֵּשׁ דְּהָא דָּם טָהוֹר הוּא לָאו מִשּׁוּם דְּלָא אָזְלִינַן בָּתַר רוּבָּא
אֶלָּא מַאי לָא יָדַעְנָא מַאי תְּיוּבְתָּא אֵימַר הִרְחִיקָה לֵידָתָהּ
הָךְ שְׁבוּעַ חֲמִישִׁי דְּטָהוֹר הוּא תְּשַׁמֵּשׁ
הָךְ שָׁבוּעַ רְבִיעִי כֹּל יוֹמָא וְיוֹמָא מַסְפְּקִינַן בְּסוֹף לֵידָה וּבִתְחִלַּת נִדָּה וְעֶשְׂרִין וּתְמָנְיָא גּוּפֵיהּ אֵימַר תְּחִלַּת נִדָּה הִיא וּבָעֲיָא לְמֵיתַב שִׁבְעָה לְנִדָּתָהּ
בְּעֶשְׂרִים וְחַד תְּשַׁמֵּשׁ
רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא דְּאָמַר אָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן שֶׁמָּא תָּבֹא לִידֵי סָפֵק לְאוּרְתָּא תְּשַׁמֵּשׁ כְּשֶׁרָאֲתָה בָּעֶרֶב
וּמַטְבִּילִין אוֹתָהּ תִּשְׁעִים וְחָמֵשׁ טְבִילוֹת שָׁבוּעַ קַמָּא מַטְבִּילִין אוֹתָהּ בְּלֵילָוָתָא אֵימַר יוֹלֶדֶת זָכָר הִיא
שָׁבוּעַ שֵׁנִי מַטְבִּילִין אוֹתָהּ בְּלֵילָוָתָא אֵימַר יוֹלֶדֶת נְקֵבָה הִיא (בִּימָמָא) [בִּימָמֵי] אֵימַר יוֹלֶדֶת זָכָר בְּזוֹב הִיא
שָׁבוּעַ שְׁלִישִׁי מַטְבִּילִין לַהּ (בִּימָמָא) [בִּימָמֵי] אֵימַר יוֹלֶדֶת נְקֵבָה בְּזוֹב הִיא
בְּלֵילָוָתָא בֵּית שַׁמַּאי לְטַעְמַיְיהוּ דְּאָמְרִי טְבוּלַת יוֹם אָרוֹךְ בָּעֵי טְבִילָה
Meforshim on this daf
- רש"י על נדה Rashi on Niddah
האשה שיצאה מלאה וחזרה ריקנית - לסוף זמן מרובה ואינה יודעת אימת יצא הריונה:
- תוספות על נדה Tosafos on Niddah
אימר הרחיקה לידתה. תימה דרבי יוסי ברבי חנינא לא אסיק אדעתיה האי שינוייא וברייתא לא מפרש כלל בענין אחר:
- רשב״א על נדה Rashba on Niddah
הא דתניא באשה שיצאה מלאה ובאה ריקנית דמחזקינן לה ביולדת בזוב וברואה נמי לאחר לידה כדאמרינן לקמן. איכא מרבוותא דאמרי דדוקא בדאמרה בפירוש ראיתי שלא בשעת לידה ואיני יודעת כמה ראיתי שאילו לא אמרה כן אין מחזקינן אותה בנדה ובזבה בכלל ולא בשומרת יום שא"כ אין לך שוטה…
- ריטב"א על נדה Ritva on Niddah
אשה שיצאת מלאה ובאה ריקנית. פי׳ ובאה ריקנית לאחר זמן גדול שאפשר שהרחיקה לידתה ועברו עליה אפי׳ ימי טוהר נקבה או יותר וכדמוכח סוגיין ממנין טבילותיה ומפני כך לא הוצרך התנא לפרש כן שהרי טבילותיה מוכיחות זה וגבי בהמה דקתני לה סתמא ג״כ אע״ג דקירבה ביאתה משום דסתמא…
- חידושי רמב"ן על נדה Chiddushei Ramban on Niddah
הא דתניא ב אשה שיצאה מלאה ובאת ריקנית דמחזקי' לה ביולדת בזוב וברואה נמי לאחר לידה כדמקשי' לקמן יומא קמא דאתיא לקמן ליטבלה דילמא שומרת יום כנגד יום היא אלמא ברואה השתא בימי זיבה מחזקין לה דוקא כגון שבאת ריקנית ואמרה ראיתי שלא בשעת לידה ואינה יודעת כמה ראיתי…
- חידושי חתם סופר על נדה Chidushei Chatam Sofer on Niddah
ר"ש היא הקשו תוס' כ"ש דאתיא כרבנן ועוד דטבילה נמי אסורה י"ל ודאי לרבנן דאסורה לשמש מן התורה עקרוה רבנן לטבילת מצוה בשב ואל תעשה משום גזירה דתשמיש ומשו"ה לא מצי אתיא כרבנן דא"כ טבילה נמי אסורה אבל כר"ש א"ש דתשמיש גופי' גזירה היא לא אסרינן טבילה בזמנה וק"ל:
- חידושי הלכות על מסכת נדה Chidushei Halachot on Niddah
בפרש"י בד"ה אימא יולדת זכר בזוב כו' שמא שבעת ימים קודם שבאת לפנינו ילדה ושבוע ראשון הוה ספירה לנקיים ולמחר ביום תחלת שבוע שני כו' עכ"ל לכאורה אין זה מדוקדק דאם ילדה שבעת ימים קודם שבאת לפנינו וכל שבוע ראשון הוה ספירה לנקיים לא הוה תחלת זיבתה למחר ביום תחלת…
- חכמת שלמה על נדה Chokhmat Shlomo on Niddah
רש"י בד"ה האשה כו' יצא הריונה הס"ד:
- הגהות יעב"ץ על נדה Haggahot Ya'avetz on Niddah
גמ' אשה שיצאה מלאה וכו׳. שלשה שבועות טהורין כצ״ל:
- מהר"ם על נדה Maharam on Niddah
ברש"י ד"ה אימא יולדת זכר בזוב היא ויום ראשון דשבוע שניה אמרינן שמא שבעת ימים קודם שבאת לפנינו ילדה וכו'. נ"ל שצריך לגרוס שמא ששה ימים קודם שבאת לפנינו וכו' ודו"ק:
- רש"ש על נדה Rashash on Niddah
גמרא משמשת לאור ל"ה. ק"ל מאי איריא ליל ל"ה כל יומא דל"ה נמי:
- תוספות הרא"ש על מסכת נדה Tosafot HaRosh on Niddah
אימור הרחיקה לידתה. והיינו הא דאמרינן לעיל מאי לאו לא תיובותיה אלא סייעתיה משום דמשמע דאי ליתא דלר' יהושע לא הוה מחמירין בה כל אלו החומרות משום דהוי ספק ספיקא שמא רוח הפילה ואת"ל נפל הפילה אימור הרחיקה לידתה אע"ג דבלאו הכי איכא כמה ספיקות אימור זכר ואת"ל נקבה…
…and 1 more meforshim, listed on the sefer page.