נדרים נב.

מוּתָּר בָּרוֹטֶב וּבַקֵּיפֶה וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה מַעֲשֶׂה וְאָסַר עָלֵינוּ רַבִּי טַרְפוֹן בְּבֵיצִים שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ עִמּוֹ אָמְרוּ לוֹ כֵּן הַדָּבָר אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁיֹּאמַר בָּשָׂר זֶה עָלַי שֶׁהַנּוֹדֵר מִן הַדָּבָר וְנִתְעָרֵב בְּאַחֵר אִם יֵשׁ בּוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם אָסוּר

הַנּוֹדֵר מִן הַיַּיִן מוּתָּר בְּתַבְשִׁיל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טַעַם יַיִן אָמַר קוּנָּם יַיִן זֶה שֶׁאֲנִי טוֹעֵם וְנָפַל לְתַבְשִׁיל אִם יֵשׁ בּוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם הֲרֵי זֶה אָסוּר