ריטב"א על נדרים נב.
Ritva on Nedarim 52a · ריטב"א על נדרים · free full Hebrew text
Open in the reader →אמר רבי יהודה מעשה ואסר עלי ר"ט ביצים שנתבשלו בתוכו. פי' מפני רוטב הבשר שנתערב בהן:
אמרו לו כן הדבר. פי' לפעמים הוא כדבריך אימתי בזמן שאמר בשר זה עלי פי' דזה משמע כל היוצא כדכתיבנא לעיל:
שהנודר מן הדבר. פי' מדבר מסויים ונתערב ממנו בדבר אחר של היתר אם יש בו בנותן טעם ה"ז אסור ומינה דהיכא דלא קאמר זה אלא בשר סתם אע"פ שיש בו בנותן טעם ה"ז מותר וכדאיתא בסמוך ומסתברא דליכא אלא טעמו ולא ממשו כגון שנמצא *שם או שבשל ירקות בקדרה בת יומא של בשר וזה דין נכון:
הנודר מן היין מותר בתבשיל שיש בו טעם יין. פי' כיון שנדר מן היין סתם דליכא אלא טעמו ולא ממשו:
אמר קונם יין [זה] שאני טועם ונפל לתבשיל אם יש בו בנותן טעם אסור ואמרינן לקמן בגמרא דכל היכא דקאמר זה אע"ג דלא אמר שאני טועם אסור בכל היוצא ממנו וכדתנן במתני' ברישא אימתי בזמן שאמר בשר זה ודוקא במה שנתערב ממנו אחרי כן דלא סגיא אלא בהכי מכיון דקאמר זה ובהאי אסר נפשיה בלחוד ולא במה שכבר פירש ונתערב בדברים אחרים ואפילו משאר יין שבחבית שפירש משם (אח"כ) מותר וזה פשוט אבל היכא דלא קאמר זה אלא דקאמר בשר שאני טועם יין שאני טועם מיבעיא לן אי מיתסר ביוצא ממנו כיון דקאמר שאני טועם [או דלמא] (א) למפטר נפשיה בהנאה מיניה ולא איפשיטא ובדיעבד לא לקי על היוצא ממנו ואפי' למ"ד טעמו ולא ממשו דאורייתא דהא לא אסר נפשיה מיניה אבל לכתחלה אסור ביוצא ממנו ובתערובתו ודוקא בשנתערב אח"כ ולא במה שנתערב כבר דבשעתא דנדרא לא הוה מקרי בשר ולא יין ואיהו לא נדר אלא שלא יטעום בשר ויין ולא היו אלו בכלל. וי"א דבהא דלא אמר זה ואמר שאני טועם לחוד כל טעימה של אלו אסר עליו (ב) את"ל שנאסר בתערובתו ואפילו בתבשיל שכבר היה בו יין כיון שיש בו טעם יין ודבריהם אמת אילו אמר יין שאני טועם אבל (ג) זה שאמר יין שאני טועם ליכא למימר הכי לפום עניות דעתי ומתני' נמי דקתני יין זה שאני טועם ונפל לתבשיל דמשמע שנפל אח"כ דאי לא ליתני אסור בתבשיל שיש בו יין אלא דאיכא למימר במתני' משום דקאמר זה הוא דבעי' נפל אח"כ אבל (ד) כשאתה טועם לחוד אפילו נפל קודם לכן כנ"ל: