נזיר כג.
Nazir 23a · נזיר · free full Hebrew text
Open in the reader →וּמַתְנִיתִין כְּגוֹן דַּאֲמַר לַהּ הֲרֵינִי נָזִיר וְאַתְּ מַאי מִשּׁוּם הָכִי מֵיפֵר אֶת שֶׁלָּהּ וְשֶׁלּוֹ קַיָּים
מַתְנִי' הָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בְּנָזִיר וְהָיְתָה שׁוֹתֶה בְּיַיִן וּמִטַּמְּאָה לְמֵתִים הֲרֵי זֶה סוֹפֶגֶת אֶת הָאַרְבָּעִים הֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ וְהִיא לֹא יָדְעָה שֶׁהֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ וְהָיְתָה שׁוֹתָה בְּיַיִן וּמִטַּמְּאָה לְמֵתִים אֵינָהּ סוֹפֶגֶת אֶת הָאַרְבָּעִים רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם אֵינָהּ סוֹפֶגֶת אֶת הָאַרְבָּעִים תִּסְפּוֹג מַכַּת מַרְדּוּת
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן אִישָׁהּ הֲפֵרָם וַה' יִסְלַח לָהּ בְּאִשָּׁה שֶׁהֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ וְהִיא לֹא יָדְעָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר שֶׁהִיא צְרִיכָה כַּפָּרָה וּסְלִיחָה
וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ רַבִּי עֲקִיבָא אֵצֶל פָּסוּק זֶה הָיָה בּוֹכֶה וּמָה מִי שֶׁנִּתְכַּוֵּון לַעֲלוֹת בְּיָדוֹ בְּשַׂר חֲזִיר וְעָלָה בְּיָדוֹ בְּשַׂר טָלֶה טָעוּן כַּפָּרָה וּסְלִיחָה הַמִּתְכַּוֵּון לַעֲלוֹת בְּיָדוֹ בְּשַׂר חֲזִיר וְעָלָה בְּיָדוֹ בְּשַׂר חֲזִיר עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה
כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר וְלֹא יָדַע וְאָשֵׁם וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ
וּמָה מִי שֶׁנִּתְכַּוֵּון לַעֲלוֹת בְּיָדוֹ בְּשַׂר טָלֶה וְעָלָה בְּיָדוֹ בְּשַׂר חֲזִיר כְּגוֹן חֲתִיכָה סָפֵק שֶׁל שׁוּמָּן סָפֵק שֶׁל חֵלֶב אָמַר קְרָא וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ מִי שֶׁנִּתְכַּוֵּון לַעֲלוֹת בְּיָדוֹ בְּשַׂר חֲזִיר וְעָלָה בְּיָדוֹ בְּשַׂר חֲזִיר עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה
אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר וְלֹא יָדַע וְאָשֵׁם וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ וּמָה מִי שֶׁנִּתְכַּוֵּון לַעֲלוֹת בְּיָדוֹ בְּשַׂר טָלֶה וְעָלָה בְּיָדוֹ בְּשַׂר חֲזִיר כְּגוֹן שְׁתֵּי חֲתִיכוֹת אַחַת שֶׁל חֵלֶב וְאַחַת שֶׁל שׁוּמָּן וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ הַמִּתְכַּוֵּון לַעֲלוֹת בְּיָדוֹ בְּשַׂר חֲזִיר וְעָלָה בְּיָדוֹ בְּשַׂר חֲזִיר עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה
עַל דָּבָר זֶה יִדְווּ הַדּוֹוִים
וְכׇל הָנֵי לְמָה לִי צְרִיכִין דְּאִי תְּנָא גַּבֵּי אִשָּׁה הָתָם הוּא דְּבָעֲיָא כַּפָּרָה וּסְלִיחָה מִשּׁוּם דְּמֵעִיקָּרָא לְאִיסּוּרָא אִיכַּוֵון אֲבָל חֲתִיכָה סָפֵק שֶׁל חֵלֶב סָפֵק שֶׁל שׁוּמָּן דִּלְהֶיתֵּרָא אִיכַּוֵּין לָא בָּעֵי כַּפָּרָה וּסְלִיחָה
וְאִי אִיתְּמַר הָדָא דְּאִיכָּא אִיסּוּרָא אֲבָל אִשָּׁה דְּהֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ דְּהֶתֵּירָא לָא תִּיבְעֵי כַּפָּרָה וּסְלִיחָה
וְאִי אִיתְּמַר הָנֵי תַּרְתֵּי הֲוָה אָמֵינָא הָנֵי תַּרְתֵּי הוּא דְּסַגִּי לְהוֹן בְּכַפָּרָה וּסְלִיחָה דְּלָא אִיקְּבַע אִיסּוּרָא אֲבָל שְׁתֵּי חֲתִיכוֹת אַחַת שֶׁל חֵלֶב וְאַחַת שֶׁל שׁוּמָּן דְּאִיקְּבַע אִיסּוּרָא לָא סַגִּי לֵיהּ בְּכַפָּרָה וּסְלִיחָה קָא מַשְׁמַע לַן דְּלָא שְׁנָא
אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מַאי דִּכְתִיב כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם מָשָׁל לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁצָּלוּ אֶת פִּסְחֵיהֶן אֶחָד אֲכָלוֹ לְשׁוּם מִצְוָה וְאֶחָד אֲכָלוֹ לְשׁוּם אֲכִילָה גַּסָּה זֶה שֶׁאֲכָלוֹ לְשׁוּם מִצְוָה וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וְזֶה שֶׁאֲכָלוֹ לְשׁוּם אֲכִילָה גַּסָּה וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם
אֲמַר לֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ הַאי רָשָׁע קָרֵית לֵיהּ נְהִי דְּלָא קָא עָבֵיד מִצְוָה מִן הַמּוּבְחָר פֶּסַח מִיהָא קָא עָבֵיד אֶלָּא מָשָׁל לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם זֶה אִשְׁתּוֹ וַאֲחוֹתוֹ עִמּוֹ וְזֶה אִשְׁתּוֹ וַאֲחוֹתוֹ עִמּוֹ לְזֶה נִזְדַּמְּנָה לוֹ אִשְׁתּוֹ וּלְזֶה נִזְדַּמְּנָה לוֹ אֲחוֹתוֹ זֶה שֶׁנִּזְדַּמְּנָה לוֹ אִשְׁתּוֹ צַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וְזֶה שֶׁנִּזְדַּמְּנָה לוֹ אֲחוֹתוֹ וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם
מִי דָּמֵי אֲנַן קָאָמְרִינַן חֲדָא דֶּרֶךְ הָכָא שְׁנֵי דְרָכִים אֶלָּא מָשָׁל לְלוֹט וּשְׁתֵּי בְנוֹתָיו עִמּוֹ הֵן שֶׁנִּתְכַּוְּונוּ לְשֵׁם מִצְוָה וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם הוּא שֶׁנִּתְכַּוֵּין לְשֵׁם עֲבֵירָה וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם
וְדִלְמָא הוּא נָמֵי לְשׁוּם מִצְוָה אִיכַּוֵּוין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כׇּל הַפָּסוּק הַזֶּה עַל שֵׁם עֲבֵירָה נֶאֱמַר
וַיִּשָּׂא לוֹט וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ [אֶת עֵינָיו] כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי
וַיַּרְא וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר אֶת כׇּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה אֵלְכָה אַחֲרֵי מְאַהֲבַי נֹתְנֵי לַחְמִי וּמֵימַי צַמְרִי וּפִשְׁתִּי שַׁמְנִי וְשִׁיקּוּיָי
וְהָא מֵינָס אֲנִיס תָּנָא מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַב חוֹנִי לָמָּה נָקוּד עַל וָיו וּבְקוּמָהּ שֶׁל בְּכִירָה לוֹמַר שֶׁבְּשִׁכְבָהּ לָא יָדַע אֲבָל בְּקוּמָהּ יָדַע
וּמַאי הֲוָה לֵיהּ לְמִיעְבַּד מַאי דַהֲוָה הֲוָה נָפְקָא מִינַּהּ דִּלְפַנְיָא אַחֲרִינָא לָא אִיבְּעִי לְמִישְׁתֵּי חַמְרָא
Meforshim on this daf
- רש"י על נזיר Rashi on Nazir
ומתניתין דאמר הריני נזיר לגמרי ואת מאי - כלומר ואת מי הוית נזירה והלכך אי אמרה אמן דניחא לה בנזירות הרי בעל יכול להפר לפי שלא תלה נדרו בנדרה (ומתני' דקתני דיכול להפר את שלה וברייתא קתני דשניהן יכול להפר):
- תוספות על נזיר Tosafos on Nazir
הרי זו סופגת את הארבעים - בגמ' (דף כא:) מסיק שלא היפר לה בעלה ופשיטא הוא ומשום דקא בעי למיתני סיפא ואינה סופגת וכו' דהוי חידושא אע"ג דנתכוונה לאיסורא כיון דעלה בידה היתר אינה סופגת תנא נמי רישא וסופגת:
- בן יהוידע על נזיר Ben Yehoyada on Nazir
וּמַה מִּי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לַעֲלוֹת בְּיָדוֹ בְּשַׂר חֲזִיר וְעָלָה בְּיָדוֹ בְּשַׂר טָלֶה, טָעוּן כַּפָּרָה וּסְלִיחָה. יש להקשות למה נקיט הדמיון של העון בבשר חזיר ולא אמר 'מי שנתכוון לעלות בידו חלב ועלה בידו שומן' ועוד כיוצא בזה? ונראה לי בס"ד כי החזיר מראה…
- פירוש הרא"ש על נזיר Commentary of the Rosh on Nazir
אשה הפרם וה' יסלח לה באשה שהפר לה בעלה וכו'. תימה אמאי שבק תנא תרי קראי קמאי וה' יסלח לה כי הניא אביה אותה ועוד קרא אחרינא והפר את נדרה אשר עליה ואת מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה ונקט האי קרא בתרא ועוד הני ג' קראי למה לי דהנך ג' קראי דמייתי בשמעתי' עביד להו…
- גליון הש"ס על נזיר Gilyon HaShas on Nazir
גמ' אמר ליה ר"ל האי רשע קרית ליה. עיין טורי אבן ר"ה דף כט ע"א ד"ה איכוון:
- מראית העין על נזיר Marit HaAyin on Nazir
דרש רבא מ"ד אח נפשע מקרית עז. נפשע פשעה באברהם כזבת בו שקרת בו. כך נדרש בבראשית רבה. מנימוקי רבינו עזריאל ז"ל. שיטה מקובצת ובדפוס יש ט"ס הרבה ובילקוט דריש ליה על קרח ועיין מה שכתבתי אני בעניי בראש דוד פרשת קרח בס"ד:
- פתח עינים על נזיר Petach Einayim on Nazir
אישה הפרם באשה שהפר לה בעלה וכו' בספרי פ' מטות שנינו. וה' יסלח לה הרי שנדרה ובטל לה בעלה [ה"ג הראב"ד בפי' כ"י] והלכה ועשתה מזידה מנין שצריכה סליחה ת"ל וה' יסלח לה והרי דברים ק"ו ומה אם נדרים המופרים צריכים סליחה ק"ו לנדרים שאינם מופרים למה"ד למתכוין לאכול בשר…
- רש"ש על נזיר Rashash on Nazir
גמרא אחד אכלו לשם מצוה וא' אכלו לשם אכילה גסה כו'. לפי התוס' דמיירי שאינו רעב לאכול לתאבון. נל"פ דאכלו לשם מצוה היינו דמשום חפצו בקיום המצוה אוכלו בנפש חפיצה ובתאבון לב כדי לקיים מצות בוראו. והב' שקיום המצוה אינו אלא מצד ההכרח ממילא אכילתו איננה לתאבון ועי'…
- שיטה מקובצת על נזיר Shita Mekubbetzet on Nazir
מתני' מכת מרדות. ובתוספתא דמכות תניא מכות ארבעים מן התורה אבל מכת מרדות אינו כן אלא מכין אותו עד שתצא נפשו או שיקבל עליו. ונראה דהיינו דוקא כשאומרין לו עשה מצוה ואינו עושה דמכין אותו עד שיקבל לעשותה או עד שתצא נפשו. אבל הכא שעברה כבר לא עדיפא מאם לא הפר לה.