מלחמת השם על יבמות יח

כתוב בספר המאור אמר רבה הכל היו בכלל אחרי אשר הוטמאה וכו' עד דאפי' באונס מיפסלא כמעשה דתינוקת: אמר הכותב וכיון שבשאר חייבי כריתות אפילו באונס נפסלה לכהונה דברי כל אדם ומה נשתנית זו משום דאיכא למימר מתוך שהותרה לבעלה הותרה לכהונה א"כ מנא לך כלל דרבה אית ליה האי מגו ופליגא דרב עמרם דלמא לעולם לית ליה האי מגו אלא אע"פ שמותרת לבעלה פסולה לכהונה מן השם ששאר חייבי כריתות פוסלין לכהונה אפילו באונס ומה לי אמר רבה בדבר זה ואי משום שאמר אשת כהן שנאנסה ולא אמר אף אשת ישראל והא קאמר לוקה עליה משום טומאה דהיינו אחרי אשר הוטמאה שלא תאמר בעשה הוא ולא היה יכול לומר כן אלא באשתו וקא משמע נמי שאף באשת כהן עצמו אינו לוקה משום זונה ועוד אפילו תימא דמצי רבה למימר אשת ישראל ולא אמרינן אכתי לא שמעינן דפליג עליה דרב עמרם אלא הא רב עמרם כבר אמרה ואיהו מלתא חדתא אתא לאשמעינן ומר אמר חדא ומר אמר חדא ואי נמי לרב עמרם פשיטא ליה ולרבה לא פשיטא ליה לא מדחא דחי לה ולא מימר אמרה וכל זה לא ניתן לכתוב אבל מפני שמדברי בעל המאור ז"ל נראה שלא עלה לו פירוש השמועה כהוגן אנו צריכין לפרש דללשנא קמא דרבה כל חייבי כריתות שנאנסו בכולן כהן לוקה עליהן משום זונה וה"ה לאשת ישראל שנאנסה לרב עמרם דלית ליה מגו שכהן לוקה עלה משום זונה וללישנא בתרא דרבה כל באונס לא קרינן ביה זונה הלכך בכולן אין לוקין עליהן מן השמות הללו אלא פסולים לכהונה משום ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וכו' מי שיש לו אלמנות וגרושין בה יצאו אלו שאין לו אלמנות וגרושין בה ולכהונה ק"ו מתרומה כדאמרינן לקמן בפרק אלמנה וכך פרש"י ז"ל ומסתברא נמי דרב עמרם אהאי לישנא בתרא דרבא ס"ל ולפיכך הוצרך לומר שאפי' נאנסה ברשות בעלה דרחמנא אפקה משום טומאה ונמצא שאין עליה לא שם טומאה ולא שם זונה אפילו הכי אסורה לכהונה דלא אמרינן מתוך אבל לפי הלשון ראשון פשיטא דכל באונס נמי זונה היא ולא הותר מכלל אותו השם אצל הבעל כדי שנאמר מתוך שהרי זונה לישראל משרא שריא ליה ובהלכות איתנהו לדרב ששת ורבה אלמא לא פליגן: