מלחמת השם על שבועות יא:

ועוד אמר רבא שבועה שלא אוכל ככר זו אם אוכל זו וכו': אמר הכותב מסתברא ודאי דלכתחלה ודאי אסור בראשונה מדגרסינן בפרק ואלו נדרים גבי קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר אמר רב יהודה לא יישן היום שמא יישן למחר וכן אמר בקונם ככר זו עלי היום אם אלך לבית פלוני למחר וכו' כדאיתא התם ואע"ג דפליג עליה רב נחמן מסתברא ודאי הלכתא כוותיה דרב יהודה ולחומרא דאפשר שדעתו של בעל המאור לומר שמן הדין מותר בה לכתחלה אלא משום חששא דשמא יאכל האחרת ובזה אני דן אותו לזכות:

ומה שכתב בפירוש השמועה דשגג בתנאי באחרונה חייב כיון שעון השבועה נגמר באחרונה עלתה לו שגגתו בזו להתחייב קרבן על איסור הראשונה אע"פ שהיתה במזיד מפני שאין עונה של ראשונה נגמר אלא באחרונה: יש לדקדק בדבריו שהרי לענין מלקות אמרו אכליה לאיסוריה והדר אכליה לתנאי פטור לפי שא"א לחייב מלקות ולא אמרינן כיון שאין עתה נגמר אלא באחרונה חייב עליה מלקות ולמה יתחייב עליה קרבן: