מלחמת השם על שבת ח.

ועוד ואנו תמהים מן הרב אלפסי ז"ל שפסק כרבי יוסי בר חנינא וכרבי יוחנן ולדידן מפלג פליגי אהדדי: אמר הכותב אין דברי רבינו ז"ל מחוסרין לא דיכה ולא שחיקה ולא תבלין אלא שאין פה לאכול אבל תחלה יש לי להשיב דמה שפי' בעל המאור ז"ל דר' אלעזר שרי בחלות דבש בריסוק בלבד שאין עושין בהן לא דינה ולא שחיקה ומינה גמר ר' אלעזר בן פדת (דהם) [דה"ה] ה"נ שרי בענבים כדקתני בברייתא דדומיא דמתני' קתני להזה אינו נכון דאדרבה בחלות דבש שרי משום דלא מיחסרי דיכה ושחיקה (והם) [וה"ה] ה"נ שרי בזיתים וענבים בשאין מחוסרין דיכה אלא ממילא אתי וק"ל דאע"ג דמעיקרא אוכלא והשתא משקה הכי נמי אמרינן בהדיא בפרק חבית דמהך מתניתא לא שמעינן מידי אלא הא דאע"ג דמעיקרא אוכלא והשתא משקה שרי תדע דהא בדרבי ישמעאל גופה שריסקן קתני ולא משמע שדיכן ואפ"ה מדסבר רבי יוחנן דבמחוסרין דיכה ודאי אסור וליכא מאן דפליג מוקים לה במחוסרין שחיקה (וכיון שכן) [וכ"ש] לר' אליעזר ורבי שמעון אית לן למימר הכי אלא בוכנא דשמעתא דליכא דיכה ושחיקה אלא בשום ובוסר ומלילות שאין בהם כונס משקה אלא לחלוחית שבגופן וכשתמצא לומר שלש מלאכות בשום ובוסר ומלילות ריסוק דיכה ושחיקה ושתים בזיתים וענבים ריסוק וסחיטה והכל מודים שלא התיר רבי ישמעאל בשום ובוסר ומלילות אלא במחוסרין שחיקה ולפום הכי קאמר רבי אלעזר בן פדת אע"פ שהתיר רבי ישמעאל בשחיקה דבתר ריסוק ודיכה שמא לא יתיר בסחיטה דבתר ריסוק שזו מלאכה שלישית וזו מלאכה שניה וסחיטה במקום דיכה עומדת הלכך מדברי רבי אלעזר נלמד בפירוש שהתיר בחלות דבש ובזיתים וענבים שרסקן והן מחוסרין סחיטה וזו דומה ממש למשנתנו ורבי יוסי ברבי חנינא סבר מחוסרין שחיקה בשום ומלילות ומחוסרין סחיטה בזיתים וענבים שוים הם שהרי אינן מחוסרין אלא מלאכה אחת אבל במחוסר שתים דיכה ושחיקה מודה רבי יוסי בר' חנינא שהוא אסור כר' יוחנן ובזה קיימנא דברי רבינו הגדול ודברי בעל הלכות ראשונות ועלתה השמועה כהוגן. כתוב בספר המאור שעוה איצטריכא ליה וכו' עד ופסולה היא לשמן: אמר הכותב ומי שמע כזאת וכי מותר להדליק בפתילה בלא שמן והלא השעוה פסולה היא לשמן והדבר נראה לעין שהן צריכות להטיה ולמחטן יותר מכל הנרות שבעולם והוזקקתי להשיב על זה מפני שראיתי לרבינו הגדול ז"ל שכתב בתשובת שאלה שהוא אסור ואין בדבר ספק: