מלחמת השם על שבת ז.

ועוד והא דתנו רבנן לא ישכיר אדם כליו כו' עד שביתת כלים: אמר הכותב חס ושלום דאי משום שביתת כלים אפילו בראשון ושני נמי אסור שכן ברשות ישראל אסור לעולם וכן לשכור בהמה ועבדים אסור לעולם אלא שביתת כלים ביד נכרי לא גמירי דמלאכת נכרי הוא דקא עביד לה תדע מדלא קתני שלא ישאיל ולא ישכיר כדקתני לעיל כולהו גווני מכירה ושאלה משכון הלואה ומתנה וההיא נמי כל חפץ שרי בכדי שיעשה לב"ה ואפילו עושין בו מלאכה ומה שפירש בעל המאור ז"ל דאפילו ב"ה מודו מפני שנראה כמתנה לעשות מלאכה בשבת שכן דרך השוכרין כלי אומנות להשכים בהן למלאכתן אינו כלום דהא אינהו שרו ליתן חטים לתוך ריחים של מים עם השמש אע"פ שהוא מתנה עם כליו לעשות מלאכה בשבת וכן במשלח אגרות וקצץ התירו ואע"פ שהוא כמתנה לעשות מלאכה בשבת וברייתא קתני כיוצא בו תדע מדלא קתני שאלה כדאמרן אלא הכא במשכיר כלים על חדש שבת ושבוע וברביעי וחמישי מותר דהבלעה היא ושרי אבל בע"ש למחר הוא משכים בו למלאכתו וכיון דמתחיל מיניה ובאין לבית החשבון ממנו אסור וכן באגרות בשלא קצץ בערב שבת אסור ובתמישי מותר דשכירות דנכרי הוא ולא מטי מלאכה ליד ישראל וכדברי ב"ש לעולם אסור וכן מפורש בירושלמי אבל השמטתו של רבינו ז"ל לא נתבררה אצלי במקום הזה וה"ר אברהם בר' דוד ז"ל מלמד עליו זכות ומעמיד כל ברייתא זו כב"ש ושאלה ומשכון מותרין שלא הוזהרו על שביתת כלים אלא במלאכת ישראל דומיא דעבד ואמה התושבים שעושין מלאכה לעצמן כישראל בחול ושכירת מלאכתו של ישראל הוא לפיכך בערב שבת אסור אפילו בשכירות יום אחד שלא יכנס שבת בעודו במלאכה ובחמישי מותר בשכירות יום א' הא לב"ה לעולם מופר ואפילו שלא בהבלעה ואין הדברים נכונים לי לדחות סתם הברייתא ועוד קשה בחמישי מותר פשיטא ועוד כיוצא בו דאגרת מאן היא: