מלחמת השם על שבת ס

כתוב בספר המאור והא דאמר רב חסדא מדברי רבינו נלמוד חולב כו' עד בתחלת מס' יו"ט: אמר הכותב וכבר ראינו אריכת דבריו שם והגאונים לא מטעם מוקצה ירדו בה אלא מטעם איסור מלאכה עצמה דבשבת אשכול של ענבים כיון שהוא יכול לאכול האשכול מותר הוא לסוחטו לתוך הקדרה דלא הוי מפרק תולדה דדש אלא כמפרר אוכל בעלמא הוא אלא חלב נהי נמי דלאו משקה הוא אמאי מותר הרי מפרק אוכל הוא דמעיקרא לאו אוכלא והשתא אוכלא וכל היכא דמעיקרא לא חזי אגב אבוה ואיהו מפרק ליה מפרק גמור הוי דהא תולדה דדש ודישה אדרבה באוכלין הוא אבל לפי פירוש רבינו אלפסי ורבינו חננאל דמוקמי לה ביו"ט כיון דאוכל הוא כל לתיקוני אוכל ביו"ט שרי הואיל ואי אפשר לעשותו מערב יום טוב ואע"פ שאין דישה בעלמא מותרת ביו"ט בזו התירו כמו שהתירו לשמר בתלויה ביום טוב שהוא תולדה דבורר או דמרקד ואע"פ שהן עצמן אסורות ביו"ט זאת מותרת שמלאכת יום עצמו היא ואין עושין אותה מבערב והאי נמי אם חלב מעיו"ט למחר מחמיץ ונתקלקלה לגמרי ובתוך הקערה אסור דמעיקרא לאו משקה והשתא משקה וה"ל כזיתים וענבים שיצאו מהם משקין שאסורין משום נולד כדמוכח בפרק הכל שוחטין וגזירה נמי שמא יסחוט כדאיתמר בפרק ביצה שנולדה ובתשובה לרבינו הגדול ז"ל כלשון הזה מצינו בה ודקס"ד בהא דאמר רב חסדא מדברי רבינו נלמוד וכו' דבשבת היא לאו הכין הוא מילתא דהא ליכא מאן דשרי ליה בשבת ודקא אמרת לא מצינו חולב שהוא מאבות מלאכות ולא מן התולדות אשתמיט' הא דגרסינן בפרק המצניע ת"ר החולב והמגבן וכו' ומההיא נמי דאבא שאול שמעי' דחולב חייב הוא משום מפרק דאמרי' לענין יונק מפרק כלאחר יד הוא הא חולב בידו מפרק גמור הוא ומתוך שמלאכת אוכל נפש ביו"ט בדברים שא"א לעשותם מעי"ט שרי חולב נמי בתוך האוכל שרי ואע"ג דמלאכה היא וחולב בתוך הקערה דמלאכת משקין היא לא הותרה בי"ט אלו דברי רבינו הגדול ז"ל שכתב בתשובתו ולזה הלשון מה שאמרו שם בפרק חרש ביונק קסבר מפרק כלאחר יד הוא שבת דאיסור סקילה גזרו ביה רבנן יו"ט דאיסור לאו לא גזרו ביה רבנן לא שהחולב ביו"ט לצורך אוכל נפש איסור לאו אלא שהמלאכה בעצמה ביו"ט איסור לאו ובשבת איסור כרת וזהו דעת הגאונים בדקדוק אבל אנו בעניותנו אין אנו נסמכים לחתך דברי הגמרא ולעשותן פורחין באויר הסברות שנראין דברי רב חסדא כדברי שמואל שתיהן בשבת לפיכך נראה לנו לומר שהחולב כסוחט ובתרוייהו לתוך הקדרה מפרק אוכלין הוא שהעז בעצמה כאוכל היא חשובה ואינן בכלל תולדות דישה אלא כשהן באין למשקין לפי שמתחלה אינן ראויין למשקין ועכשיו פרקן מפסולת של אביהן ועשאן משקין דומין לדישה עצמה שהוא מפרק אוכל מתוך פסולת הא במפרר אוכלין כגון חולב וסוחט לתוך האוכל אין בהם איסור דישה בין ביו"ט בין בשבת אלא מיהו לדברי מי שיש לו מוקצה בשבת י"ל שהוא אסור מדין מוקצה ורב חסדא מדברי (רבינו) שמואל למד שאין לו מוקצה ויש לנו בזה סברא במס' יו"ט להוציאו אף מדין מוקצה והאל יצילנו מכל חטא ושגיאות: