מלחמת השם על שבת נט

כתוב בספר המאור והא דמטלטל שמואל גרעיני דתמרי כו' אלא ודאי מדה יתירה היה נוהג להחמיר בעצמו: אמר הכותב כל תמרי פרסייתא עומדין ומיוחדין הן להסקה אלא פעמים שמאכילין אותן לבהמה ולא אמרו בפרק במה מדליקין שיהו מותרין לטלטל אלא ביו"ט לפי שהם ראויין להיסק לרבי שמעון דלית ליה מוקצה ונולד ומתוך הסקה ניטלין אף לבהמה לרבי שמעון אבל בשבת כיון שאינן עומדין לאכילת בהמה הרי אינם ראויין לכלום ואין תורת כלי ואוכל עליהם דומים לכלים שנשברו ואין עושין מעין מלאכה כלל שאסורין בשבת ומודה בהם רבי שמעון כדמוכח בפרק מי שהחשיך והוי להו ממש כחבילי עצים וזרדין שהכניסן לעצים שאסור לטלטלן וא"ת היכי מטלטל להו אגב ריפתא והלא לא אמרו ככר או תינוק אלא למת בלבד וליטעמיך ליקשי לך דרבא אלא שאני טלטול דבר האסור אגב הדבר המותר שעליו כגון ככר או תינוק בארנקי מטלטול דבר המותר עם דבר האסור שעליו כגון גרעינין ע"ג ריפתא או בתוך לקנא דמיא שזה ניכר שעיקר הטלטול בדבר המותר הוא אע"פ שמטלטל עמו דבר האסור דמיא למתני' במעות שעל הכר שמטלטלו לצורך מקומו ועודן עליו ותנן נמי מסלק את הטבלא כולה ומנערה כלומר שמטלטל לה עם הקליפין שעליה עד מקום התנור ומנערה שם וזה דעת רבינו הגדול שכתבן ולפיכך הוצרכתי לפרשה כאן: