מלחמת השם על מכות ג

כתוב בספר המאור ההוא לתקוני לאויה הוא דאתא וכו' וא"ת א"ה קשיא מתני' לרשב"ל דתנן והבא למקדש טמא לוקה וכו' י"ל קסבר ריש לקיש בפירוש רבתה תורה חייבי כריתות למלקות: אמר הכותב זה אינו כלום שהרי חייבי לאוין בפי' רבתה תורה אותם למלקות ואף ע"פ כן בלאו שקדמו עשה פטור וה"ה לחייבי כריתות שאותן שקדם עשה ללאו שבהן אינו לוקה שלא רבתה אותם תורה כלל ואדרבה קשיא שהרי חייבי כריתות מחייבי לאוין אתי בג"ש דלעיני מעיניך מה התם לאו שקדמו עשה פטור אף ה"נ פטור דכולהו איתקוש ללאו דחסימה ולשון אחר שכתב חולק הוא על הגמרא ואינו דהא משמע דע"כ דרבא אוקמתיה בהכי ולא שינויא רויחא הוא לשנויי פלוגתא במילתא דאשתבע עלה באלהים דאיתיה וכתיבה ותנינא ואי נמי רבא משתמיט ליה אשתמטי רב פפא גופי' לפרוך הכי אבל לא כוון בעל המאור ז"ל לפי השמוע' וכך הוא דודאי כל לא תעשה שבטלו וא"א לתקנו דומה הוא ללאו דחסימה דהא תלמוד לאו שניתק לעשה נמי בטל חייב לרשב"ל וכ"ש שקדמו עשה ובטלו שהוא חייב והיינו מתני' דמשעה שנכנס למקדש טמא בטל הלאו וא"א לתקנו דוישלחו מצוה אחרת הוא שהוא חייב לצאת משם שלא יוסיף טומאה לפיכך הוא לוקה לדברי שניהם אלא דמעיקרא קס"ד דכיון דקדמו עשה עיקרו עשה הוא ולעולם אין לוקין עליו ועלה אשתבע רבא דודאי לוקין ובעי' אלא מ"ט הדר ביה ומהדרי' דלאו משום הכי אלא משום דקשיא אונס דלא לקי אלא בביטול עשה שבו ורב פפא נמי הכי אקשי היכי קאמר ר' יוחנן כל לא תעשה שקדמו עשה לוקין עליו דמשמע הא עשה שלו מאוחר פטור והיכי משכחת לה כגון שלא בטל עשה שבו ואפשר לקיימו וכיון דאפשר לתקנו אף ע"פ שהעשה שלו קודם למה הוא לוקה יקיים עשה שבו ויפטר כגון כיוצא באונס ומוציא שם רע שגרש יחזיר ולא ילקה דלא דמי לאויה ללאו דחסימה שזה אפשר לתקנו ומה דומה לזה מוציא מבשר הפסח חוץ לחבורה דכתיב קודם עשה בבית אחד יאכל לא תוציא מן הבית ואפשר לתקן לאו שלו ולקי וכן המכבה אש מערכה לאו שקדמו עשה ולוקה ואינו חוזר ומדליקה וכן כתיב וכל קרבן מנחתך במלח תמלח ולא תשבית ואילו הקריב מנחה בלא מלח לוקה ואינו חוזר ומולח ומגיש וכן כיוצא בהן ופריק משום דכתב ביה רחמנא עשה יתירא מיגרע גרע דלאו לתקוני לאויה אתא מדכתב ליה בתחלתו אלא לאפושי עליה מצות שאם עובר על הלאו ילקה עליו ויחזור דקיים בתחלה מצות עשה ולהכי אקשינן אי הכי לאו שניתק לעשה נמי נימא הכי דמצוה באפי נפשה היא ומפרקינן התם לתקוני לאוי' דהכי משמע לא תקח ואם לקחת שלח תשלח ועלה אקשי' הא ניחא למאן דתני וכולי שמעתא כנ"ל ומ"ש עוד בהא דאמר ליה רבי יוחנן לתנא תני קיימו ולא קיימו דה"ק ליה קיימו פטור בטלו או שלא קיימו חייב ודייק להאי פירושא ממש גם זה אינו נכון דאם כן היכי אמרינן בגמרא הניחא למאי דתני קיימו ולא קיימו והא ליכא דניחא ליה דהא רבי יוחנן הוא דתני קיימו ולא קיימו ולדידיה לא ניחא דלא מחייב במקיימו הואיל ולא מחייב בבטלו: