מלחמת השם על מכות ד:

עוד ה"ג אמדוהו לקבל מ' וכו' ורמינהי אמדוהו לקבל מ' וכו' והכא לא גרסי' משלקה אמדוהו לקבל י"ח ומשלקה וכו': אמר הכותב מה שכתב בסיפא דברייתא משלקה אין גרסתו כתוב' בנוסחאות ואין צריך להגיה אותן דהא מתני' גופה לא קתני לקה בסיפא אלא משום רישא דבודאי אפי' לא לקה אין אומדין אותו אומד שני לחייבו יותר שהרי יצא מב"ד זכאי ותנן דיני נפשות מחזירים לזכות ואין מחזירין לחובה ותני' נמי התם חייבי מלקיות מנין אתיא רשע רשע ומה שפיר' לא לקה אין מוציאין אותו מיד אומד הא' חס ושלום שנשפוך דמו של זה לדעת ורחמנא אמר ונקי וצדיק אל תהרוג וכן זו שכתב הולכין אחר האומד האחרון ונראה מדבריו ז"ל שהוא מפרש דמאי פטור דרישא דמתני' וברייתא יפטור ממ' וחייב באומד האחרון אינו נכון לדעתי דהא סתם קתני משמע שאינו לוקה אלא אותו מקצת שלקה כבר ולא משתמיט תנא למיתני הולכין אחר אומד האחרון וברייתא בשלא לקה היא וקתני פטור משמע לגמרי ועוד דלא הוה ליה למיתני ואמדו אינו יכול לקבל מ' אלא ה"ל למיתני וחזרו ואמדו אינו יכול לקבל אלא כך וכך מדקתני אינו יכול לקבל מ' משמע שאין צריך באומד האחרון אלא שיאמרו אינו יכול לקבל כמו שאמדוהו מתחלה שכיון שאמדו כך פטור לגמרי ואין אומדים כמה הוא יכול לקבל מכל זה נראה שפירוש משנתנו כך הוא שאם לקה אפי' אחת וחזרו ואמדו אינו יכול לקבל אלא ל' ושש פטור שכיון שכבר נקלה מן האומד הא' כבר נפטר שאין דנין אותו בשני דינין לאמוד אותו פעם שנית ואין מלקין אותו בלא אומד אפי' אחד וה"ל דומיא דנפסק' רצועה בשניה דפטור הא לא לקה כלל אומדין אותו אומד שני דאומד הראשון בטעות הוה אבל למחר וליומא אחרא כחישותא הוא דאתיליד ביה וכיון שהאומד הא' אומד אמת היה אין סותרין את דינו ואין מלקין אותו כלל בלא אומד וה"ל כרץ מבית דין דפטור וכולהו פטורי ב"ד דקאמרי' הכא לו' שאין אומדין אותו פעם שנית הא אומד ראשון להקל לוקה ממה נפשך:

ועוד אמר ר' יוחנן חלוקין עליו חבירו על ר' חנינא בן גמליאל וכו' וא"ת אמאי לא פשטוה מדר' עקיבא וכו': אמר הכותב גם זו התשובה אינה נכונה שלא נאמרה כתקנה דודאי אי ר' עקיבא כר' חנניא ס"ל פשיטא שאין לנו כאן שתי רשעיות דאי עבדת ביה הא לא מתקיימ' ביה הא ולמאי תו איצטריך לאדכורי כאן תשובה אפי' אימא אין התשובה מכפרת לאו שתי רשעיות הן שהמלקות פוטרת אלא רבי עקיבא כרבי חנינא ס"ל הכי קשיא ליה חייבי כריתות אמאי ישנן בכלל מלקות ארבעים ואין אומרין שלא ילקה ויעמוד בחיוב כרת שבו כמו שעושין בחייבי מיתות ב"ד שכל מי שנתחייב שתי מיתות נדון בחמורה והכא כרת חמור הדר אמר לפיכך דנין אותו במלקות שאם עשה תשובה ב"ד של מעלה מוחלין לו הכרת וכיון שכן עונש מלקות עיקר שהכרת אין עונשן עונש גמור ומלקות חמור ממנו נדון בחמורה שהכרת קל הוא שהרי אפשר שלא יתקיים בו שבית דין של מעלה מוחלין לו ולהנך לישני דמפרשי לדרבי עקיבא דגמר לעיני מלעיניך ואתרו ביה למלקות הכי נמי צריך לפרושה לדרבי עקיבא והיינו דאמרינן בלישניא דרבינא לעולם כדאמרי' מעיקרא שאם עשו תשובה ב"ד של מעלה מוחלין לו וב"ד של מעלה ימחול לנו על כל חטא ושגיאה אמן:

סליק פירקא וסליקא לה מסכת מכות