מלחמת השם על מכות ג.

ועוד אילעא וטוביה קריביה דערבא הוי וכו' ה"ר אברהם פירוש בשטענותיהם היו בפרעון החוב וכו' וכמדומה לי שדחקו לרב ז"ל בפי' הזה וכו' משום דקי"ל דפלגי' דבורא וכו' ואנן לא מסתברא לן הכי וכו': אמר הכותב לא זו כונת הרב ז"ל שעדיין הדבר קשה אמאי לא פלגי' דבורא וליהמניהו גבי לוה שהוא חייב לו ולא גבי ערב כדסבר רב פפא למימר וכבר הקשה כן הרב אב ב"ד ז"ל עצמו ותרצה בתשובותיו ואף במה שכתב בשטענותיהם בפרעון החוב נמי יפה כיון שאם טענותיהם בעיקר ההלואה והיה הערב טוען לא ערבתי מעולם אמאי לא מהימני גבי לוה ולא לגבי ערב ואפילו למאן דלא פליג דבורא וכי העדים שאמרו מעידים אנו בראובן שהלוה לשמעון מנה וללוי מנה ונמצאו קרובים אצל לוי מי לא מהימני לגבי שמעון והיכי אמרי' לאו בתר ערבא אזיל מי הכניסו ערב לזה שילכו אחריו והא עדות לוה ודאי עדות אחת בפני עצמה וערבותו של לוי עדות אחרת אטו משום דבתוך כדי דבור העידו ונפסלין הרי עדות מוחלקת בשני בני אדם היא אלא ודאי אין להעמידה בשטענותיהם ועדות העדים בעיקר ההלואה כמו שפי' בעל המאור ז"ל דהתם בודאי פסולין לזה וכשרין לזה ולא בעיא מפלג דבורא כ"ש למאי דקי"ל דפלגינן כדברי הרב אב ב"ד ז"ל אבל מה שפירש כגון שהעידו אלו העדים שלא פרע לפי דעתו חלוף הן הדברים דהכא בשטענותיהן בפרעון החוב כגון שהיה למלוה שטר כשר עליהן והללו טוענין פרענו והביא אלו העדים שפרע שאם נאמין אותם על הלוה לפטרו אף הערב פטור ואי אפשר לחייב זה ולפטור זה לעולה וסבר רב פפא למימר כיון דהשתא מלוה עליה דלוה קאתי ולדידיה תבעו וסהדי רחיקי מיניה פטרינך ליה ולא מתהני ערב בהכי דא"נ לא אתי סהדי לוה פרע אמר ליה רב הונא אי ליתיה ללוה לאו בתר ערבא אזיל וכיון שכן השתא פטרת ליה משעבודא דאיכא עליה על פי קרובין הלכך על כרחין בעלה עדותן ומה שאמר בעל המאור ז"ל בטעם הירושל' מפני שפסול הקרובה פשוט בכל השטר אבל במילתא אחריתי פלגי' דבורא אפילו בחד שטרא כדאמרינן בגטין בעבד שהביא גטו וכתב בו כל נכסי קנויין לך עצמו קנה נכסים לא קנה אלו ראה הירושלמי בגמרא שלנו במסכת גטין לא היה הטעם קל בעיניו דהכי גרסינן התם כתב כל נכסיו לעבדו את אמר הוא גטו הוא מתנתו מה את עבד לה כגט הוא ועררו בטל או כמתנה הוא ועררו קיים אתיא בהדה כתב כל נכסי ולשני בני אדם כאחת והיו העדים כשרים לזה ופסולין לזה ר' איליעא בשם ר' אסי אתפלגין רבי יוחנן ורשב"ל חד אמר מאחר בהם פסולין לזה ופסולין לזה וחרינא אמר כשרין לזה ופסולין לזה רבי מנא לא מפרש רבי אבן מפרש ר' יוחנן אמר מאחר שהן פסולין לזה פסולין לזה ר"ש אמר כשרים לזה ופסולין לזה אמר רבי אלעזר מתניאתא מסייעא לר' יוחנן מה שנים נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותן בטלה אף ג' נמצא א' מהם קרוב או פסול עדותן בטלה ר' יעקב בר אחא אמר אתפלגין חברין דרבנין ורבנין חד אמר יאות אמר ר"א וחרינא אמר לא אמר רבי אלעזר יאות מאן דאמר לא אמר ר' אלעזר יאות נעשה כשתי כתי עדיות כשרין לזה ופסולין לזה מאן דאמר אמר רבי אלעזר יאות נעשה עדות אחד באיש אחד כל עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה הא נראה ששני דברים הללו שחלקו ביניהם בעל המאור ורבו המפרשים במקומן בירושלמי השוו אותן בגמרא מעתה דברי רבינו הגדול ז"ל צריכין תלמוד: