מלחמת השם על מכות ב.

ועוד באו אחרים והזימום הרי"ף ז"ל כתב פירושה בהלכות והשיב על פירוש הראשונים שהיו מפרשים דהני מוזמי להני וכו' ובודאי שאין זה הפי' כלום וכו': אמר הכותב באמת עיקר הפירוש כמו שפירשו הראשונים ז"ל שכך מצינו מפורש בתוספתא וכבר קיימתי את דבריהם בפירוש השמועה ולא לכך באתי כאן אלא לומר לך שדברי רבי' הגדול ז"ל במקומן הם עומדין ואין דבריו של בעל המאור ז"ל קושיא עליו כלל דודאי ר"ל לא פסיל לעדות שניה כדאמרי' בגמ' אייתי סהדי ואשתקור ואייתי סהדי ואשתקור הדר אזלא ואתיא סהדי אחרינא ואמר ר"ל הוחזקה זו אלמא עדות שניה כשרה היא אלא שאני התם דבכת אחת אכתי לא הוחזקה בשקרנות משום דבהכחשה לא פסלינן עדות אמרי' מאי חזית דסמכת אהני סמוך אהני ואפי' להעיד כשרין כדאמרינן זו באה בפני עצמה ומעידה וזו באה בפני עצמה ומעידה וכ"ש שאין שניה הבאה אחריה פסולה אתו תרתי כתי ואשתקור אתחזקה לה ואע"ג דלא אתזום ולא מקבלינן תו כת שלישית שהרי רגלים לדבר והה"נ בהזמה מכיון דאיתזום קמאי ומהימני' להו לבתראי שהרי האמינה אותם התורה איתחזק מאן דמייתי לה בשקרי הואיל והביא פעם אחת עדים שקרים הלכך לא מקבלינן תו סהדותא דבתראי ודחי ר"ל אנא דאמרי אפילו לרבנן דע"כ לא אמרי רבנן התם אלא דליכא איניש קמן דמהדר בתר סהדי דליסהדי לדידיה אבל הכא איכא הא דקא מהדרנא וזהו פי' לפירושו של רבי' ז"ל ודבר נכון הוא ומאי דקאמר א"כ הא דלא כרשב"ג ודלא כר' אינו ענין מי לא אמרי' האי שטרא רעיא לא מגבינן בה כגון דאתו תרי ואמרי לדידן אמר לן זייפו לי אלמא בחד זימנא אתחזק בכה"ג אלא משום דאמרי כל ישראל לא הוחזקו ומה שהקשה א"כ הוא על מה אמרי' בגמ' איסטסיס היא זו אפי' כת ראשונה נמי לא טעה בדברי רבי' הגדול ז"ל שהוא לא פיר' דבר זה אלא למאי דקס"ד מעיקרא ר"ל כר' יהודה ורבי יוחנן כרבנן אבל אמסקנא דשמעתא מפורש בגמ' טעמא דר' יהודה משום דאמרינן אטו כ"ע גביהו הוו קיימי כלומר אמר לך רבי יוחנן טעמיה דר' יהודה לאו משום דלאו מקבלינן עדות כל המעידין על זה שהרג אלא משום דלא מהימני ליה הני לאזומינהו לכולהו דאמרינן אטו כל מאן דמסהיד על זה שהרג את הנפש גבה דהאי כת הוה קאי הלכך איתחזקה ליה הך כת ולא מקבלי' סהדותא ולפיכך אקשינן בריש שמעתין אפילו כת ראשונה נמי לא כיון שאתה אומר שהוחזקה זו הכת המזמת באיסטסיס ואמסקנא סמכינן דהוא טעמיה דר' יוחנן והוא עיקר: