מלחמת השם על כתובות סד.

כתוב בספר המאור וכן מה שפסק במשנה הפוסק מעות לחתנו וכו' הלכה כמותו ואפי' בברייתא: אמר הכותב כשאמרו אפי' בברייתא לא אמרו (אלא) שלא תהא הלכה כמשנתינו ואם הלכה כאותה ברייתא אין הלכה כמשנתינו דמשנתינו קתני בהדיא אילו אני פסקתי לעצמי אשב עד שאלבין ראשי אלמא אינה יכולה לומר כסבורה שאבא נותן עלי ואמר ר"ג עלה רואה אני את דברי אדמון וכיון דקי"ל הלכה כמותו במשנתינו ממילא אדחיה לה ההיא ברייתא אלא ודאי לא על ברייתא החולקת על משנתינו אמרו אלא שאם תמצא ברייתא שחלקו בה אדמון וחכמים בדבר א' שלא לחלוק על משנתינו ואמר בה ר"ג רואה אני את דברי אדמון מי נימא הלכה כמותו ואמר ליה מי קאמר במשנתינו כל מקום שאמר קאמר ואפי' ברייתא במשמע תדע דאילו מההיא ברייתא דלעיל דפליגא אמתני' היכא פשיטא ליה מי קאמר במשנתינו כל מקום שאמר קאמר והא רבנן דפליגי אדר"י בר"י אמרי לא אמרה אדמון מעולם ולא הודה בה ר"ג וכיון שכן ליתא בכלל זה אלא ש"מ לאו מהנך ברייתא אמרה אלא מברייתא אחרת כגון ההיא דטענו שור ושה וחמור דאמרי' תלמוד ערוך בפיו של ר"י הא מני אדמון היא והם ידעו שיש כיוצא בה בברייתא שראה ר"ג דבריו של אדמון ואף ר"ח ז"ל פסק כאדמון במתני' וכן בהלכות גדולות: