מלחמת השם על כתובות ס

ועוד כתב הרי"ף ז"ל בהאי פירקא גרסי' בנדה ת"ר כל אשה שאין לה וסת אסורה לשמש וכו' ותימה הוא לנו מה שפי' ומה שפסק עוד ואנו אין לנו אלא הן הן עוותיה ותקוניה היינו עוות היינו קלקול וכו' ועוד דהתם בדוכתא אוקימנא בעסוקה בטהרות: אמר הכותב מה שפי' רבינו הגדול ז"ל יותר נראה דעוות לאו היינו קלקול ועוד דהל"ל עוותיהם ותקוניהם שהרי אף בעלה הוא מקלקל עמה ומדלא א"ר חנינא משמשת כדרכה א"נ הרי היא כשאר הנשים וקאמר הן הן עוותיה ותקוניה משמע שחלוקה אשה זו משאר הנשים ומה שפסק רבי' הגדול ז"ל והשיב בעה"מ דבעסוקה בטהרות אוקימנא אני אפרש שיהיו דברי רבינו הגדול ז"ל קיימים בודאי קי"ל כשמואל דאמר כל לבעלה לא בעיא בדיקה שאינה אסורה לשמש עד שתבדוק אבל בא ר' חנינא בן אנטיגנוס ללמדנו שאשה שאין לה וסת קבוע אע"פ שמותרת לשמש קודם שתבדוק עצמה שאין מחזיקים אשה בטומאה לבעלה אעפ"כ חוששים לה בתחלת הנשואים שמא מחמת דוחק השמש ראתה שהרי אין לה וסת והיא רואה פעמים בא' בשבת פעמים בשלישי וברביעי ואפשר שהיא נחבטת בקרקע או בדבר אחר ומפני כך היא משנה את וסתה או מחמת דמים דנפישי בה אין וסתה קבוע לפיכך יש לחוש שמא אף מחמת תשמיש ראתה שהרי היא רגילה לשנות וסת משא"כ באשה שיש לה וסת שכיון שלמודה לראות בזמן אחד ואינה משנה וסתה מפני חבטות ודבר אחר אין חוששין לה שמא תשנה וסתה מחמת תשמיש ולפיכך אמר ר' חנינא שצריכה לבדוק ג' פעמים ואם תראה מחמת תשמיש הוחזקה להיות רואה מחמת תשמיש וקי"ל בתלתא זימני הויא חזקה ותצא בלא כתובה וכל הדרכים האלו בה ואם לא תראה בא' מג' פעמים הרי היא כשאר הנשים ולא פירש מה הוא דינה והדבר ידוע שאם עסוקה בטהרות תשמש בעדים ואם אינה עסוקה בטהרות אינה צריכה בדיקה כלל והאי דלא קאמר משמשת ג"פ משום דלר"מ קאמר ליה שאינה אסורה לשמש לעולם אלא יכולה לשמש בעדים עד שתהא מעוותת או מתוקנת זהו פי' דברי ר' חנינא ופי' לפירוש רבינו הגדול ז"ל ולפסק שלו ודבר פשוט הוא ומפורש בהלכותיו שלא אמר שתהא אסורה לשמש עד שתבדוק כלל אלא שצריכה ב' עדים לאחר תשמיש עד שתהא מתוקנת והיא ככל הנשים וכל הנשים לבעליהן אינן צריכות בדיקה כשמואל ומה שאמרו בגמ' אר"י אמר שמואל הלכה כר' חנינא בן אנטיגנוס ואקשינן במאי אי בעסוקה בטהרות הא אמרה שמואל חדא זימנא הכי פירושה ר"מ סבר כיון שאין לה וסת אסורה לשמש אפי' בעדים ואתא ר"ח למימר שאינה אסורה לשמש אלא משמשת בב' עדים דהיינו א' לו וא' לה שלו בודק בו לאחר תשמיש שלה בודקת בו לפני תשמיש ולאחר תשמיש כשאר נשים הבודקות ומדאתא שמואל למיפסק כר"ח אקשינן למאי הלכתא אי בעסוקה בטהרות צריכה ודאי ב' עדים שלו ושלה שלפני התשמיש ולאחר התשמיש ותיקוניה ועוותיה לגבי בעלה בשלאחר הא אמרה שמואל חדא זימנא דאמר שמואל אשה שאין לה וסת אסורה לשמש עד שתבדוק אלמא בבדיקה מיהא מותרת לשמש ולא חיישינן דלמא מקלקלה ליה דלא כר"מ ואי בשאינה עסוקה בטהרות פשיטא דלא תצא דהא אמר שמואל כל לבעלה לא בעי בדיקה וכיון שכן ליתא לדר"מ ומדליתא לר"מ ודאי הלכה כר"ח בן אנטיגנוס דמותרת לבעלה ומשמשת בעדים משום עוות ותיקון בלבד ובעד שלאחר תשמיש סגי לה אלא שאין אשה בודקת לאחר תשמיש משום עוות ותיקון שלא תבדוק נמי לפני תשמיש שמא תמצא דם בעדים ותעוות עצמה שלא מן הדין לפיכך בודקת היא לפני תשמיש נמי ולא שתהא אסורה לשמש עד שבדקה ואמאי איצטריך למיפסק הלכתא כר' חנינא בן אנטיגנוס ומפרקי' מאן דמתני הא לא מתני הא ולא פליגי זהו מה שנראה לי לתקן דברי רבינו הגדול ז"ל והאל יצילנו מכל מכשול ועון: