מלחמת השם על כתובות סד

ועוד איתמר שנים שהוציאו שט"ח זה על זה ר"נ אמר זה גובה וזה גובה וכו' עד ושנוייה אליבא דרב ששת זריז אליבא דר"נ וכו' לפי שיכול לומר לו לכך לויתי ממך שאגבה ממך בינונית ואגבה אותך זיבורית והרי זה אבל ונשכר: אמר הכותב זאת הטענה כמה היא חלושה שהרי אע"פ שלא לוה ממנו היה גובה בינונית שלו ואם לוה כדי להגבותו זיבורית אין דרכן של בני אדם ללוות כדי למכור נכסיהן לא זיבורית ולא בינונית דאלת"ה מכר לו את השדה באתרא דיהבי זוזי והדר כתבין שטרא היאך יכול לומר לו היה לך לפרוע את שלך לימא ליה רצוני למכור לך אותו שדה זיבורית שהיה לי כשאפרע ממך במעות או בבינונית בשיש לו כולן ולא למשכנו עליו נתכוין ועוד שאף מאיש אחר היה לו ללוות להגבותו זיבורית שלו כיון שאין לו עידית ועוד דלרב ששת נמי יכול לומר כשלויתי ממך לכך היתה כוונתי שאגבה בינונית ואמכור אותו בדמים מרובין קודם זמן פרעון הלואתך ואח"כ אגבה אותך זיבורית שלי ולמה יפסיד ועוד דא"ה לרב ששת נמי משכחת לה כגון דאית ליה לשני עידית ואית ליה לראשון זיבורית דאמר ליה לכך לויתי ממך כדי שאגבה ממך עידית מעתה שהרי הגיע זמני ואגבה אותך זיבורית שלי לכשיגיע זמנך והרי זה זריז ונשכר וגובה עכשיו עידית ומגבהו לאחר זמן זיבורית ולימא דטעמיה דאדמון משום דכיון דמהשתא יכול לגבות אותו עידית מעולם לא לוה כדי להגבותו זיבורית שאין אדם עשוי ללוות כדי למכור את שלו ומסתייה לאדמון בהאי טעמא ולמה ליה לר"נ לתרוצה בשלוה זה לעשר ולזה לחמש וליכא רווחא אלא משום אקדומי פרעונא אלא ש"מ שאין טענה זו כלום ושנויין אליבא דרב ששת הוא ודאי דלר"נ סיפא דמתני' כרישא דאוקימנא באתרא דכתבין שטר והדר יהבינן זוזי ובין הגיע זמן בין לא הגיע זמן יכול הראשון לומר לכך לויתי ממנו שאוכל למשכנו באותה הלואה שלויתי ממנו ומ"מ זה גובה וזה גובה הואיל ולשם הלואה קבל דומיא דמכר לו את השדה שמכירתו קיימת אע"פ שאותה מכירה היתה כדי למשכנו עלה הואיל ולא מסר מודעא וא"ת א"כ לרב ששת נמי לוקמה הכי בדמטא זמניה ובאתרא דכתבין שטרא והדר יהבינן זוזי בשלוה זה לעשר וזה לחמש א"כ מאי קמ"ל היינו רישא אבל לר"נ קמ"ל בשלו הן שמין ולפיכך השמיט רבינו הגדול ז"ל הך אוקמתא דרב ששת וכתבה למתני' סתמא דמתוקמה כי רישא באתרא דכתבין שטרא והדר יהבין זוזא ואי באתרא דיהבין זוזי והדר כתבי' שטרא ומטא זמניה כ"ע ל"פ דיכול לומר לו היה לך לפרוע את שלך וכיון שכתבה לההיא מלתא דרישא תו לא איצטריך למכתבה בסיפא אבל לוה מיניה ביומא דמשלם זמניה צריך תלמוד לפי שלא כתבו רבינו הגדול ז"ל משום דאליבא דרב ששת איתמר: