מלחמת השם על כתובות טז

אמר ר' יוסי בר' חנינא המוציא שם רע על היתומה פטור שנאמר ונתן לאבי הנערה נ"ל שה"ה לאונס וכו' עד מפני כך לא הקשה לו ממתני' דיתומה שנתארסה ונתגרשה: אמר הכותב זו תשובה גנובה ואינה שלא מצינו מעולם קנס שלא מן הדין כדי שלא יהא חוטא נשכר לא קניס להו הכא ומוקי לה אדינא דאורייתא כדאיתא בב"ק וכגון קטנה שהטבילוה ע"ד ב"ד דאזלינן בתר השתא ולא חיישינן דלמא ממחיא ונפקא והתם נמי פליגי בה אמוראי אבל מי שאין לה קנס מדין ודאי מעולם לא אמרו חכמים שישלם ועוד דמתני' דקתני יתומה שנתארסה ונתגרשה ופירשו בגמ' דנערה שנתארסה ונתגרשה כיתומה ואם היתומה פטור היכי תלי בה נערה שנתארסה [ונתגרשה] ומה שאמר דאלימא ליה לאותובי מברייתא כי פרקא לברייתא ליקשי ליה מהנך ואדרבה ההיא לא אלימא דמלתא פשיטא לאוקמא בבא עליה ואח"כ נתיתמה והנך אלימי טפי לאתובי מינייהו ודברי הבאי הם ואנו נתגלה לנו עיקר הדבר מפני שמצינו אותו מפורש בירושלמי והכי איתא התם ר"י בר' חנינא אמר האונס והמפתה את היתומה פטור אמר ר' אבא בר ממל מחלוקת כריה"ג ברם כר"ע יש לה קנס וקנסה לעצמה אר"י מתני' אמרה כן פחותות מבנות ג' שנים ויום אחד ולא כיתומה היא והתני ר' חייא תחת אשר ענה לרבות יתומה לקנס דברי ריה"ג אמר רב אחאי תפתר שבא עליה עד שלא מת אביה ומת אביה כבר נראה ליתן לאביה ופירושו ברור מחלוקת כריה"ג כלומר דבר זה מחלוקת היא ואתיא דר"י בר"ח כריה"ג ברם כדברי ר"ע הא אמר גבי נערה שנתארסה ונתגרשה יש לה קנס וקנסה לעצמה אלמא ונתן לאבי הנערה דאמר רחמנא לאו דוקא וה"נ יתומה גמורה יש לה קנס וקנסה לעצמה הלכך הא דאריב"ח האונס פטור אליבא דריה"ג אמרה דאמר אין לה קנס דלדידיה לאבי הנערה אפשר שהוא דוקא (שלש) ומתני' דקתני פחותות מבת ג' שנים יש להם קנס ר"ע היא ולא קשיא לריב"ח וכן אתה אומר במשנה יתומה שנתארסה ונתגרשה דהא ר"א בשיטת ר"ע רבו אמרה והא דאמרי' האונס פטור ה"ה למוציא שם רע כדאמרי' בגמ' דילן ומאי דשייר גמ' דילן פריש בירושלמי הנה למדת מדברי רבותינו מפורש למה לא הקשו עליו ממשנתינו והקשו מן הברייתא ולא הוצרכנו לסברותינו ולתשובות שאין בהם ממש והוי יודע שזה שכתוב במקצת נוסחאות דברי ר"י בר יהודה שבוש הוא אלא ה"ג דברי ריה"ג והכי כתוב בעיקר נוסחי דוקאני ובפי' ר"ח ובהלכות הנגיד וה"נ תניא במכילתא ובירושלמי כדכתבינן ומה שפי' בעה"מ ז"ל דאותביה מאם מאן ימאן אביה לומר שאם אינו ענין למפתה דמדעתה עבד תנהו ענין לאונס אינו כלום שאילו היה כן היו מפרשים בגמ' הקושיא והברייתא עצמה היתה נשנית כן אונס מנין וכו' אם אינו ענין למפתה תנהו ענין לאונס שכן דרך הברייתות והיא שנויא במפתה ובר מן דין שאילו הקשה מאונס היה לו להביא מאותה הברייתא השנויה בספרי תחת אשר ענה לרבות את היתומה מכאן אמרו יתומה שנתאלמנה או שנתגרשה ר"א אומר האונס חייב והמפתה פטור ואהדורי בתר פרכי ל"ל ועוד דהוי ליה לר' יוסי בר' חנינא לתרוצי שאני התם דרבייה רחמנא משא"כ במוציא שם רע כמו שהקשה רבינו שלמה ז"ל אבל צריכין אנו ודאי לבור דרך אחרת הוי יודע כי זאת הברייתא כך שנויה במכילתין אם מאן ימאן אין לי אלא שיש לה אב אין לה אב מנין ת"ל אם מאן ימאן מ"מ דברי ריה"ג וכך פירושה אין לי אלא שיכול לעכב אלא אביה היא עצמה מנין שיכולה לעכב ויש לה קנס ת"ל אם מאן ימאן מכל מקום כדאמרי' לעיל בגמ' ומינה לא נתרבתה יתומה לקנס אלא שהיא עצמה יכולה לעכב אלא דס"ל לתנא לאבי הנערה דכתיב גבי אונס וה"ה למפתה לא בעיא ביה קרא כדכתיבנא וקשיא לריב"ח כמו שפי' רבי' שלמה ז"ל וע"כ אתה אומר שהרי האי אם מאן ימאן הא אפיקתיה שהיא עצמה יכולה למאן לעיל בגמ' והיאך אתה למד משם יתומה דהא ליכא רבויא אלא ש"מ כדכתבינן וא"ת יתומה מפותה האיך יש לה קנס הא מדעתה עבד יש לה להעמידה ביתומה קטנה שפתויה אונס הוא שאין לה דעת למחול קנסה ומ"מ אם כנס לא ישלם [קנס] כיון שהיא מפותה דהא נער כתיב ולפיכך הוצרך הכתוב ללמדך שהיא יכולה לעכב ויש לה קנס א"נ בשוטה גם י"א דמפותה יתומה יש לה קנס שאינה יכולה למחול קנסה שלא זכתה לו תורה עד שעת העמדה בדין ויש להם סיוע ממה שכתוב בנוסחאות בפ' אלו נערות ביתומה שוטה מפותה אף בירושלמי אמרו כן וכבר פירשתי השמועות כפי דעת זו אלא שאין דעתנו כן והכל כתוב אצלי: