מלחמת השם על חולין יב

ועוד כתב הרב אלפסי ז"ל וריאה שהעלתה צמחים כשרה וכו' עד ולא אתחזי לן הכי וכו' אבל בריאה הכל כשר: אמר הכותב תמה על עצמך א"כ למה אמרו מים זכים כשר בזה ובזה שהרי אפי' שאינם זכים כשרים בריאה והוה להו למימר מים זכים דכשרים בזה ובזה אמר רב אשי לא אמרן אלא דצילי אבל עכירי טרפה ודצילי נמי לא אמרן אלא דלא אסרוח וכו' אלמא עכירי או אסרוח אינם כשרים לא בזה ולא בזה וא"ת אינם כשרים בזה ובזה אבל כשרים בזה ולא בזה היה לו לומר אבל עכורי כשר בכוליא ופסול בריאה ולפי דעתי זהו שהקשו בגמ' מתחלה וכללא הוא וכו' והרי מים זכים דכשרים הכא והכא כלומר שחכמים אמרו זכים כשרים הכא והכא מכלל דאינם זכים פסולים הכא והכא וקשיא לר"י בר חנינא דאמר כל הפסול בריאה כשר בכוליא וזה מן הקושיות שתחלתן על שם דיוקן בתלמוד ולפיכך דחאה רב אשי לר"י בר חנינא ואמר אע"פ שניקב בריאה פסול וכשר בכוליא יש פסול בזה ובזה ויש כשר בריאה ופסול בכוליא כדמפרש ואזיל ואין למדין מדין נקב לשאר הטרפות לפי שאין אומרים בטרפות זו דומה לזו וכן אין אומרים שלא נפסלו מים עכורים וסרוחים אלא מוגלא שאין אומרים בטרפות זו דומה לזו ועוד יש בזה בנותן טעם שהדבר ידוע שכל מוגלא קרובה מכה שלה לרפואה יותר מן המים עכורים וסרוחים וכאן נמי אפשר שאין המים נעכרים ומסריחים כל זמן שהסמפונות שלה קיימים שהרוח נכנס לה בהן ובריאה וכיון שנעכרו או הסריחו בידוע שאין הסמפונות שלה קיימים ואין לסמוך על בדיקתה בצעי דקוניא דקים להו לרבנן שכל מים עכורים וסרוחים בידוע שאין הסמפונות קיימים והאי דליכא שורייקא חיורא מפני שאינן נראין במים עכורים או נימוחו לגמרי והיו למים ואפי' בדצילי לא מינכרי וכ"מ ממה שאמרו באתרוג סרוח אע"פ שאינו תפוח שהוא פסול והיינו נולדו בו סימני טרפה משמע דסימן טרפה הוא אפי' בריאה והכי סוגיא דשמעתתא בפ' לולב הגזול וכ"כ רבינו חננאל כדעת רבינו אלא שיש לדקדק אחר הכל ממה שאמרו למעלה בריאה שהעלתה צמתים כשרה והנך דקיימי כנדי כנדי ולא אמרו להו רבנן ולא מידי ואמאי לבדוק בעכורים וסרוחים ואיכא למימר ההיא בפלוגתא איתמר דר"י עריף ור"ל מכשר ור' ירמיה מסתפק ולא אמר להו ולא מידי ואתא רב אשי הכא ואכרע בעכורין וסרוחים טרפה ומסקנא בתרא היא ולדידי איתמר והא מים זכים דכשרים כאן וכאן כדפרישית: