מלחמת השם על בבא מציעא סז

ועוד כתב ה"ר אברהם ז"ל רב סבר שכיר שעות דלילה גובה כל הלילה וכו' עד דהא תנא דידן לא יליף שכיר שכיר: אמר הכותב תשובה גנובה היא זו שאם יום ולילה כשני ימים הן היכא ששכרן בלילה לשעות למה עובר כלל והלא לא בא זמנו ולא עבר עליו דהא לא קרינא ביה ביומו תתן שכרו דלאו שכיר יום הוא הא למה זה דומה לשכיר לילה שלא תבעו ביום שכיון שלא עבר עליו משום ביומו תתן שכרו אפי' שהה אותו כמה לעולם לא יעבור עליו משום בל תלין פעולת שכיר אתך עד בקר וזה אינו צריך לפנים שא"כ אין לך שכיר לילה שאינו עובר עליו משום בל תלין ואין לך שכיר יום שאינו עובר בו משום ביומו תתן שכרו אם שהה אותו כל כך ואמרי' בגמ' הני דאיכא ביממא ליכא בליליא והני דאיכא בליליא ליכא ביממא ואמר רב חסדא שם שכירות אחת היא כלומר כולהו בחד לא משכחת לה אלא בשם שכירות משכחת להו ויש מהם בשכיר יום ויש מהם בשכיר לילה וש"מ שלעולם אין שכיר יום עובר משום ביומו תתן שכרו ואין שכיר לילה עובר משום בל תלין ועוד דקי"ל כרב דשכיר שעות דלילה גובה כל הלילה בלחוד וקי"ל כתנא דמתני' דלא יליף שכיר שכיר קשיא הלכתא אהלכתא ועוד מדקאמרי' האי אתך מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדרב אסי ואידך מואליו הוא נושא את נפשו נפקא והדר נמי אמרי' ואידך ההוא מיבעי ליה וכו' משמע מדיוקא דלישנא דלאו דוקא קאמר מר בל תלין ולאו דוקא קאמר מר ואליו הוא נושא את נפשו דהיינו לא תבוא עליו השמש וליכא פלוגתא בינייהו ואי ס"ד פליגי היכי קאמרי' ואידך ר' יוסי בר' יהודה מיבעי ליה ואליו הוא נושא את נפשו ומפני מה עלה זה בכבש הא להך דרשא גופא מיבעי ליה דשכיר שעות דיום שיהא בו משום ביומו אלא שאין עליך לדון בה אלא כדברי רבינו שלמה ז"ל שכתב שהיום הולך אחר הלילה ויומא אריכא הוא והרב אב ב"ד ז"ל שהסכים על ידו וא"ת מ"מ כיון דתנא דמתני' אית ליה שכיר שעות מואליו הוא נושא את נפשו היכי עבר משום בל תלין והא לית ליה גז"ש דשכיר שכיר לא קשיא דכיון דאשכחן דרבי רחמנא גבי שכיר לילה שכיר שעות ממילא שמעינן דאיתיה בכלל שכיר בין בשל יום בין בשל לילה ואפילו לרבי יוסי ברבי יהודה וכ"ש לתנא דידן דמכיון דרבייה רחמנא ביום מואליו ממילא ודאי גמרינן דאיתיה בלילה בכלל אתך בכלל כל שפעולתו אתך ומיהו אי לא כתב רחמנא ואליו הוא נושא את נפשו הוה אמינא אתך לא רבי אלא בהמה וכלים שעלינו להביא ראיה מן התורה ואין לך בו אלא חדושו בלבד אבל השתא לכולי עלמא גלוי מילתא היא וכל זה לדעת רבינו שלמה ז"ל שפירש שכרו לבצור לו אשכול אחד דהיינו שכיר שעות ובירושל' מצאתי שמואל אמר למחר הוא עובר משום ביומו תתן שכרו רבי יוסי בר' חנינא בעי יום אחד הוא דתימר עובר על כל השמות הללו אין בנין למקומה קריא תפתר בשכיר שעות יום ולילה שהוא יכול לגבות כל היום וכל הלילה שכיר שעות ביום גובה כל היום שכיר שעות בלילה גובה כל הלילה וכך נראה פירושו שמואל אמר בשכיר שעות דלילה שהוא עובר משום ביומו תתן שכרו כלומר גובה כל הלילה וכל היום ואקשי ליה רבי יוסי ברבי חנינא וכי יום אחד הוא שאתה אומר עובר בכל השמות הללו שאם היה יום אחד אפשר שיעבור בסוף היום משום לא תלין עד בקר ומשום ביומו תתן שכרו אע"פ ששכרו ביום זה הואיל ונתחייב בשכירותו ביומו אבל עכשיו שהן כשני ימים שכרו בלילה היאך יעבור משום ביומו תתן שכרו והלא שכיר לילה הוא ואי משום דבעית לאוקומיה קרא דביומו תתן שכרו דמשמע ביום עצמו ששכרו בו תפתר בשכיר שעות יום שהוא עובר משום ביומו תתן שכרו ובשכיר שעות דלילה שעובר משום בל תלין וש"מ טעמיה דשמואל כדכתיבנא: