מלחמת השם על בבא מציעא מ

ועוד ועובדא דרב עיליש מקהה בה הרב ר' אברהם ז"ל קהיאתה כו' ודיו בכך ואשריו: אמר הכותב והרי אמרו דילמא הכי כתוב בה דמשמעת מינה דאי לא כתב ביה הכי לא הוה דאין רבא האי דינא ועוד שאילו היה אדם אחר ודאי לא הוה אמר רבא דלשקול תרי תילתי בהפסד וכו' אלא הואיל ואתני מחצה שכר ומחצה הפסד שקיל ליה ויהיב ליה שכרו כפועל בטל בדינא או דלא מגבינן מיניה כלום הואיל ולא אתני דלשקול תלתא לפיכך נתקשו בה המפרשים ז"ל ולפי דעתי שהדין כך הוא שאילו היה אדם אחר היה נותן לו שכרו כפועל בטל והוא נוטל פלגא בהפסד ובאגר כמו שקבל עליו דהכי כתיב בשטרא ואע"ג דמעיקרא רביתא הוא כיון דפלגא דממונא מלוה על כרחיה מחייב באחריותיה אידך פלגא פקדון הוא ועל כרחו חייב ליתן לו מה שרווח מאי איכא דטרח ליה טירחיה הוי רבית לשקול כפועל בטל וקרוב אני לומר כיון שטרח לו שוב אינו נוטל שכבר קבל בעל העסק הרבית שעשה זה שליחתו ונתעסק בשלו ואבק רבית אינו יוצא בדיינין ועכשיו מפני שהוא גברא רבה אמר רבא לאו פלגא באגר ופלגא בהפסד ממש קבל עליה אלא הכי כתיב בשטרא אי פלגא וכו' כך נראה לי. ויש לפרשה משום דכל סלוקי בלא זוזי אפוקי מיניה הוא על דרך רבינו הגדול ז"ל אבל לא כפירוש הרב אב ב"ד ז"ל כי דבריו אינם נכונים מטעם אחר שלא אמר בעל המאור ז"ל אלא שעיקר הדין כמו שכתבתי: