מלחמת השם על בבא מציעא לח

ועוד כתב הרי"ף ז"ל האי משכנתא בנכייתא היא וכו' עד כיון דאסמכתא היא ומחילה בטעות לא הוי מחילה: אמר הכותב הא לאו תריצתא דשמעתא היא אלא ערבובתא דשמעתא דזביני דההיא אתתא לאו בטעות הוי דהא ידע איהו דאי הוו ליה זוזי הדרי וכי לא הוו ליה אכלה פירי לדעתיה ואי לאו משום רבית לא מצי מוכר למיהדר ביה עד שיהיו לו מעות ויחזירם לו וכיון שכן ליכא הכא מחילה בטעות כלל אלא כעין משכנתא ועדיפא מינה משום דדמיא לזביני הילכך רבינא דחשיב ואפיק פירי דלא כרבה בר רב הונא בהא כ"ש במשכנתא בעלמא ועוד לדברי בעל המאור משכנתא דאסמכתא מאי ניהו דקרי ליה אביי משכנתא סתמא דאי ממתני' דהלוהו על שדהו זביני דאסמכתא נינהו ואי דאכיל בתורת משכנתא עד ג' שנים ודאי לא הדר דמשכנתא גמורה היא ומאי דאכיל מכאן ואילך זביני בטעות נינהו ולא משכנתא אלא אסתם משכנתא איתמר דומיא דשמעתתא דאתמר עלה בסמוך אלא שיש לבעלי הסברא הזו לומר רבינא אחמיר בהני זביני טפי ממשכנתא אע"ג דאביי חמירא ליה משכנתא טפי מהני זביני ומ"מ אין הענין עולה להם כהוגן דמשכנתא גופא הלואה היא יותר מהני זביני דאסמכתא וכיון דבהני זביני חשבת ליה רבית קצוצה ה"נ קצוצה היא כדפרישית וא"ת לאו משוה דהוי רבית קצוצה אלא שאין מחילה בטעות מחילה בהלואה אסירא א"א לומר כן לפי שאין כאן אלא מחילה גמורה בדעת שלימה כדפרישית לעיל תדע דהא מימר קאמרי' בגמ' בהדיא כרבית קצוצה הוי ויוצאה או דילמא כאבק רבית הוי ואינה יוצאה אלמא פשיטא להו לכ"ע שאם אינה רבית קצוצה אינה יוצאה תדע דהא תנן בפרק בני העיר אין מוכרין בהכ"נ אלא תנאי אימתי שירצו יחזירו דברי ר"מ וחכ"א מוכרין אותו ממכר עולם וכו' והוינן בה היכי דיירי בה הויא לה כרבית ומפרקינן ר"מ בשיטת ר' יהודה אמרה דאמר צד א' ברבית מותר ש"מ תרתי ש"מ זביני בכה"ג מיקנו ליה ללוקח טפי ממשכנתא דאילו הכא לכ"ע שרי למידר בה ואילו במשכנתא אסור כדאמרינן התם האי בי כנישתא משכונא ואוגרא אסור מ"ט בקדושתה קיימא וש"מ ליכא מחילה בטעות דאילו הוה בטעות הוה אסור למידר בגויה דבקדושתיה קאי ואיהו שלא כדין קא דיירא בגויה ובטעות אלא ודאי ליכא טעות אלא מיקנא קני ליה ואפ"ה כיון דמיבטלן זביני בסוף הוו ליה כרבית קצוצה ולר"י דאמר ליכא רבית בכה"ג קיימי זביני עד שיהיו לו מעות ויחזירם לו וה"נ משמע בשמעתא לעיל עוד יש לי להשיב מהא דגרסינן במס' ערכין בדין המוכר שדה ובית בבתי ערי חומה ה"ז גואל מיד וגואל כל י"ב חדש ה"ז כמין רבית ואינו רבית והוינן בה בגמ' והא דתניא ה"ז רבית גמורה אלא שהתורה התירתה א"ר יוחנן ל"ק הא ר' יהודה הא רבנן דתניא הרי שהיה נושה בחבירו מנה ועשה לו שדהו מכר וכו' עד מאי בינייהו אמר אביי צד אחד ברבית איכא בינייהו רבא אמר דכ"ע וכו' וש"מ משכנתא בלא נכייתא באתרא דמסלקא רבית גמורה היא שהרי בית בבתי ערי חומה עד שנים עשר חדש משכונא הוא לגמרי באתרא דמסלקי שאם מביא לו מעות כל שעה שירצה מסלקו ותניא הרי זו רבית גמורה אלא שהתורה התירתה בבתי ערי חומה אבל לא במקום אחר גם בירושלמי בפרקין היא שנויה מפורשת כאן התירתו התורה אבל במקום אחר לא ואם תשאל אם כן קשיא ברייתא לרבה בר רב הונא תשובתך הוא סבר תנאי היא שהרי לדברי רבא דאמר צד אחד ברבית אסור לדברי הכל תנאי דעלמא היא דתנא דמתני' סבר זביני נינהו ורחמנא הוא דאוקמיה אפדיון ובחוזר ומוכר היא אי נמי כמין רבית לאו דוקא אלא לומר שאינה רבית שהתורה התירתה ומאי דסתים מתני' פריש ברייתא מיהו רבא דאמר משכנתא אבק רבית סבר תנאי היא וס"ל כתנא דמתני' דאמר הרי זו כמין רבית ואינה רבית מ"מ למדנו לפי דרכנו שיש תנא שהוא אומר דרבית קצוצה היא ורבינא סבירא ליה כוותיה וסוגיין נמי התם דלכ"ע רבית קצוצה היא ואילו לדברי בעל הספר הזה ז"ל לדברי הכל משכנתא אבק רבית היא ואע"פ שיש מפרשים אחרים שאמרו כן גם רב חננאל ז"ל אמר כן דמשכנתא קילא מזביני בכה"ג כמו שכתב בהלכות אבל אנו אין לנו אלא כדברי רבינו הגדול ז"ל והוא האמת ומאי דאקשו ממאי דאמרינן והרי משכנתא בלא נכייתא דבדיננו אין מחזירין התם באתרא דלא מסלקי וקיל טפי איסורא כדמוכחא שמעתא שהוא כמוכרה לו הילכך לא הויא אלא אבק רבית וכן פרש"י ז"ל והאי דהוינן לה סתם משום דבדיניהם אין מסלקין הן בכל מקום ועוד משום דרבינא לא קים ליה סבריה דרב ספרא במשכנתא אי כדידיה אי כרבה בר אבוה וקאמר דמ"מ במשכנתא בלא נכייתא מיפריך כלליה ודיקא נמי דקאמרינן איהו בתורת זביני אתי לה כלומר הואיל והם אין מסלקין עד שיבא זמנו הרי הוא כמוכרם לו עד אותו זמן: