מלחמת השם על בבא מציעא לו

וכתב עוד בעל המאור ז"ל וטרשא דרב חמא שריא אע"ג דקץ ליה ואע"פ דאחריות הדרך על הלוקח: אמר הכותב אין זה נכון שא"כ רבית גמורה הוא דיהיב ליה שוה מאה ושקיל מאה וחמשין ואין להם תקנה במכס אא"כ עולה המכס כנגד מה שנותנין לו יתר מכדי דמיהן ולא משמע הכי ועוד דלא ה"ל למימר ניחא להו דליקום ברשותי אלא עיקר פירוש בזו כדברי ר"ש ז"ל שבאחריות של רב חמא היה מוליכה ומאי דקשיא ליה לבעל המאור ז"ל דא"כ לא היה צריך דבר אחר דתניא ברשות מוכר מותר נראה לי דהתם כגון שאמר לו אני אעלה לך כך וכך שהוא שער של אותו מקום ואם אוכל להרויח יותר בטרחי ועמלי שלי הוא מותר דהואיל ואינה עכשיו הלואה עד אותו מקום ושקיל בטרחיה ההוא טופייאנא אע"ג דאפשר דלא רווח טפי שרי דטורח הוא שמא ירויח והכא שלוחיו של רב חמא היו וכל מה שמרויחין שם נותנין לו ואין נוטלים כלום בשכר עמלן ומחזי כרבית כמי שאמר לחבירו הוליך חבילתי למקום פלוני או עשה עמי מלאכה בשביל שאלוך שאסור דומה זה למשנתנו אין מושיבין חנוני למחצית שכר אא"כ נותן לו שכרו כפועל אלא דאמר רב חמא האי דטרחי בשבילי משום דשבקי להו מכסא פי' מנכסא דנפשייהו שאומרי' שהן שלוחיו ואין נותנין מכס נפשם וג"כ בחזירתם אין נותנין מכס ממה שקנו שם ונקטי להו שוקא נמי בין בהליכה בין בחזרה הואיל ושלוחיו היו ומשום הכי מותר ומצאתי בדברי רב יצחק בר ראובן אלברגלונ"י ז"ל שכ' נמצאת לרבינו האי גאון ז"ל הלכה בזו בתשובותיו שפי' ואני אעלה לך כדרך שמעלין באותו מקום ואני אוליכם למקום אחר או לאותו מקו' ומובטח לי שאמכור אותה ע"י מעט מעט וארויח וחכמי הצרפתים מפרשים ברשות מוכר מותר כשנותן לו שכר עמלו והוצאת הדרך והיינו ברשו' מוכר שאין הלה אלא שליח בעלמא ונוטל שכרו אבל באחריות מוכר וטורחו של לוקח ודאי אסור: