מלחמת השם על בבא מציעא טו.

ועוד ת"ש עד דרוש אחיך אותו וכי תעלה על דעתך וכו' והוה יכול לאתויי' מתני' אלא לפי שהברייתא מפרשת הטעם עדיפא ליה: אמר הכותב אדרבה עדיפא מתני' דליכא לאוקומה בעדים אלא בסימנין נמי מהדר דהא קתני והרמאי אע"פ שאמר את סימניה הרי זה לא יתן שנאמר דרשהו וכו' אלמא לאינש אחרינא בסימנין מהדרי' וכדקתני רישא בהדיא אלא א"כ הוחזק רמאי שצריך לדרשו אלא הכי תירוצא דמילתא דמתני' מדרבנן קתני דהא קתני רישא נמי שיש בה סימנין וכדי נסבה כלומר דמדרבנן היא ואסמכה תנא אקרא וסיפא נמי הכי קתני כיון שאמרה תורה לדרשו וא"א לדרשו בסימנין או מדאורייתא או מדרבנן דרשוהו בעדים ומש"ה לא אייתי מתני' דמדרבנן קתני ואסמכתא דרבנן היא אלא ברייתא דקתני וכי תעלה על דעתך על כרחין מדאורייתא קאמר ופירש לא בעדים לומר שמחזירין בעדים שהיא שלו כגון עדי ארכה ומקח שלא תאמר עדי נפילה בעינן שמא מכרה לאחר וממנו נפל והוא הנכון: