מלחמת השם על בבא קמא לג.

ועוד קרע את כסותי וכו' חייב ורמינהו לשמור ולא לקרוע דקס"ד למיפטריה מחיוב קריעה אתא קרא ואסיקנא הא דאתא לידיה בתורת שמירה כלומר תנא דברייתא לא אתא לאשמועינן דין קריעה אלא דין שמירה והיינו דקתני לשמור ולא לקרוע דמאי דאתא לידיה בתורת שמירה מחייב בתורת שמירה וכו': אמר הכותב האי פירושא לאו מטיבותא דמר הוא דאי לאפטורי מדין שומר פשיטא ותו למה לי לקרוע אפי' נתן לו ולא אמר לו שמור לי אלא תפוס לי כלי זה וכיוצא בלשון הזה פטור מדין שומר שאין השומר לעולם חייב עד שיאמר לו שמור או בענין שסתם משמע לשון שמירה אבל מפקיד סתם ודאי פטור והיאך יתחייב והלא לא אמר לו לשמור והא מרגלא היא בפומא דרבנן בגמ' דשמור לי קאמרי לעולם ותני להו בהדיא במכילתין לעולם אינו חייב עד שיאמר לו היאך שמור לי זה אבל אמר לו עיניך על זה פטור וכיון שכן למה לי לקרוע ולמה לי קרא אלא ודאי מדין קריעה נמי ממעט ליה דשליחות יד וגניבת שומר התם כתיבי ועוד דומיא דלחלק לעניים קתני מה התם אפי' זרקו לים הגדול פטור דליכא דתבע ליה אף הכא נמי פטור לגמרי ומשום הכי אקשינן להו אהדדי ואילו איתא להך טעמא לאו הוו שקלי וטרו בה בגמ' כולי האי דטעמא פשיטא היא לכאורה ובר מן דין היכי מתפרש ליה לישנא בגמ' דקאמר הא דאתא לידיה בתורת קריעה מאי אתא לידיה ומאי בתורת ה"ל למימר מאי פטור מדין שמירה:

ועוד רבי יהודה אומר גזילה חוזרת בעיניה במאי קא מיפלגי פי' דלא אפשר למימר דאדר"מ קאי בגוזל רחל טעונה וגזזה פרה מעוברת וילדה דמאי קסבר רבי יהודה אי קסבר שינוי במקומו עומד משלם אותה ואת גיזותיה ואת ולדותיה וכו' ואי קסבר שינוי קונה וכו': אמר הכותב שתי תשובות בדבר חדא דהא ר"מ אפי' בגוזל רחל ונטענה אצלו אמר משלם אותה ואת גיזותיה ואת ולדותיה דהא מדמינן לה בגמ' לצבוע לו אדום וצבעו שחור דהוא שבחא דאשבח גזלן ולא הוה התם בשעת גזילה ואמרי' נמי בקרקע דאפי' גזל והשביח לוקח במזיד שקיל שבחא משום קנסא ושמעת מינה בהדיא דאפי' בגוזל רחל ונטענה אצלו וגזזה אמרה ר"מ ובעל המאור עצמו ז"ל הודה בכך בפ' המפקיד הלכך יכול הוא ר' יהודה לחלוק בכך עליו ולומר שהיא חוזרת בעיניה דקנית כעין שגזלה ועוד דהא כבר כתיבנא לעיל דאפי' גזל רחל טעונה וגזזה לאו שינוי הוא כלל וגופא חוזרת בעיניה והיינו דקתני גזילה חוזרת בעיניה כלומר כדאיתא השתא הדרה וממילא ידעינן דמשלם דמי גיזותיה כמו שהם שוין בשעת גזילה ולא איצטריך לפרושה אי נמי כמות שהיתה בשעת גזילה היא חוזרת והא דקתני חוזרת משום דגופא הדרא דומיא דשינוי החוזר דקני בשבחא ולא קני גופה ה"נ קני שבחא דאית ביה שינוי ולא קני גופה וכן השיב עליו הרב ר' אברהם בר' דוד ז"ל ולישנא דגמ' נמי לא דייקא כוותיה דהוה ליה למימר מאי גזילה חוזרת בעיניה דקאמר ר' יהודה אי נמי ר' יהודה אהיכא אלא ודאי אדר' יהודה ור"ש קשיא לן מאי בינייהו וה"פ דר"מ ודאי בנטענה אצלו וגזזה נמי קאמר וא"ל ר' יהודה כל גזילה היא חוזרת בעיניה כלומר כעין שגזל הואיל וליכא שינוי אבל דר"ש קשיא לן בגמ' שאם רואין אותה כאילו היא שומא אצלו בכסף כעין שגזל יחזיר והיינו דר' יהודה ומאי בינייהו ואין פי' זה צריך לפנים ואפי' כשתמצא לומר דר"מ דוקא בטעונה אצלו וגזזה אמרה ה"נ מיפרשה כדכתבינן ומ"ש לר' יהודה שבח שע"ג גזילה דנגזל הוי משום דשינוי אינו קונה שבוש הוא דאי הכי אפי' גזזה נמי דנגזל הוי ומאי שע"ג גזילה ומאי איכא נמי בין ר"מ לר' יהודה לענין שבחא ועוד דמתני' ר' יהודה היא וקתני דשינוי קונה אלא שלא סמך על טעם זה וכתב טעם אחר והטעם הנכון דהואיל ולא נשתנית גוף הגזילה ברשות מרה קמא קיימא ולדידיה אשבח ואין כאן שינוי עד שיגזוז שכל המחובר לה כמוה: