מצודת ציון על איוב מ

הרוב. מל׳ ריב:

יסור. מל׳ מוסר:

למו פי. אל פי כמו למו עצתי (לעיל כט):

אזר. חגור:

כגבר. כאיש גבור:

חלציך. מתניך:

תפר. מל׳ הפרה ובטול:

זרוע. ענין כח כי הוא נתון בזרוע:

תרעם. מל׳ רעם ורעש:

עדה. מל׳ עדי וקשוט:

גאון. גאוה:

הפץ. פזר כמו יפץ קדים (לעיל לח):

עברות. מל׳ עברה וזעם:

הכניעהו. מל׳ הכנעה:

והדוך. ענין כתישה כמו תשב אנוש עד דכא (תהילים צ׳:ג׳):

טמנם. ענין ההסתרה במקום נסתר כמו והנם טמונים בארץ (יהושע ז׳:כ״א):

חבוש. ענין תפיסה וסגירה כמו מבכי נהרות חבש (לעיל כח):

נא. עתה:

בהמות. כך שמו בהמות וכמ״ש בהמות בהררי אלף (תהילים נ׳:י׳) והוא שור הבר:

ואונו. וכחו כמו מצאתי און לי (הושע י״ב:ט׳):

בשרירי. בעבורו כמו שררך אגן הסהר (ש״ה ז):

יחפוץ. יחפוז צד״י במקום זי״ן כי זסשר״ץ מתחלף והוא מל׳ חפזון ומהירות:

פחדיו. ביציו כי מרוח אשך (ויקרא כ״א:כ׳) ת״א מריס פחדין:

ישורגו. ענין סעיף וענף כמו הלבינו שריגיה (יואל א):

אפיקי. ענין חוזק כמו ומזיח אפיקים רפה (לעיל יב):

גרמיו. עצמיו כמו תשבר גרם (משלי כה):

כמטיל. ענין משא כבד כמו ונטל החול (שם כז):

בול. כמו יבול בחסרון פ״א הפעל וכן כל תוכל (לקמן מב) ומשפטו יכל ויבול ענינו צמח האדמה כמו יבול הארץ (שופטים ו):

צאלים. מל׳ צל:

ובצה. עניינו טיט הלח כמו היגאה גומא בלא בצה (לעיל ח):

יסוכוהו. מלשון סכך:

ערבי נחל. שם אילני סרק הגדלים אצל הנחל:

יעשוק. מל׳ עושק וגזל:

נהר. ר״ל כל נהר אשר ישתה ממנו:

יחפוז. מל׳ חפזון ומהירות:

יגיח. ענין המשכה כמו בגיחו מרחם יצא (לעיל לח):

בעיניו. הבי״ת תבא במקום עד כמו בהשמים חסדך (תהילים ל״ו:ו׳) ומשפטו עד השמים ועיניו הוא ענין מעין מים כמו עין המים (בראשית טו):

בחכה. הוא מכלי הצדיה כמו משליכי ביאור חכה (ישעיהו י״ט:ח׳):

תשקיע. ענין שימת הדבר בעומק כמו ככה תשקע בבל (ירמיהו נ״א:ס״ד):

אגמון. וחוח גם הם מכלי הצדיה האגמון הוא כעין מחט כפוף כגומא שע״פ המים:

יכרו. ענין סעודה כמו כרה גדולה (מ״ב ו):

חברים. בעלי הקסמים כמו וחובר חבר (דברים יח):

יחצוהו. ענין חלוקה כמו ותחץ לארבע רוחות (דניאל יא):

כנענים. סוחרים כמו כנענים נכבדי ארץ (ישעיה כג):

התמלא. ענין חתוך וכריתה כמו ימולל ויבש (תהלים צ):

בשכות. מל׳ סכין ועם היא בשי״ן וכן ושמת שכין בלועיך (משלי כ״ג:ב׳):

ובצלצל. הוא שם כלי מכלי הצדיה אשר בו יוצלל וישקע ראש הדג והוא מלשון צללו כעופרת (שמות ט״ו:י׳) שר״ל נשקעו בעומק: