מצודת ציון על איוב לט

יעלי סלע. הוא תיש הבר:

חולל. חיל וחבלי לידה וכן חלנו כמו ילדנו (ישעיהו כ״ו:י״ח):

תשמור. ענין השגחה על דבר מה שלא יעבור המועד וכן משמרות כהונה ולויה יקראו כן עש״ז:

תכרענה. מל׳ כריעה על הברכים:

תפלחנה. ענין בקיעה כמו יפלח כליותי (לעיל טז) ור״ל יצאו דרך הבקיעה ודוגמתו מקבת בור נקרתם (ישעיהו נ״א:א׳) ומשפטו יצאתם דרך נקרה:

חבליהם. חבלי הלידה:

יחלמו. ענין בריאות כמו בריר חלמות (לעיל ו):

בבר. ויוצא אותו החוצה (בראשית ט״ו:ה׳) ת״א לברא:

פרא. הוא חמור הבר:

חפשי. לחירות:

ומוסרות. קשרי רצועות העול כמו מוסרות ומוטות (ירמיה כז):

ערוד. פרא למוד מדבר (שם ב) תרגומו כערודא:

ערבה. מלחה עניינם כמו מדבר וכן בארץ ערבה ושוחה (שם) וכמו ארץ מלחה (שם טז):

תשואות. ענין המיה ורעש כמו תשואות חן (זכריה ד):

נוגש. הוא הכופה על המלאכה:

יתור. ירגל כמו מתור הארץ (במדבר יב):

היאבה. הירצה כמו לא אבה יבמי (דברים כ״ה:ז׳):

רים. כמו ראם והיא חיה גדולה:

ילין. ענין התמדה כמו צדק ילין בה (ישעיהו א׳:כ״א):

אבוסך. הוא המקום שמאכילין שם את הבהמות כמו וחמור אבוס בעליו (שם):

בתלם עבותו. הבי״ת משמשת בשנים כאלו אמר בתלם בעבותו ותלם היא הערוגה הנעשה בחרישה כמו תלמי שדי (הושע יב):

ישדד. ענין כתישת רגבי העפר וכן ישדד לו יעקב (שם י):

ותעזוב. ענין הנחה:

יגיעך. התבואה הבא בעמל ויגיעה:

יאסוף. יכניס אל הבית:

כנף. בעל כנף וכן כל עוף כנף (בראשית א׳:כ״א) ור״ל בעל כנף ששמו רננים:

נעלסה. ענין שמחה וגילה כמו נתעלסה באהבים (משלי ז):

אם. הוא כמו או וכן יאמר בהפך או במקום אם וכמ״ש או נודע כי שור נגח הוא (שמות כ״א:ל״ו):

אברה. ענינו כמו כנף וכן אבר כיונה (תהילים נ״ה:ז׳) ור״ל בעל כנף חסידה או נוצה והם שמות מיני עופות:

תזורה. ענין מעוך להוציא הבלוע וכן והזורה תבקע אפעה (ישעיהו נ״ט:ה׳):

תדושה. מל׳ דישה וכתישה:

הקשיח. הוא מלה מורכבת מן קשה ומן סח ור״ל הקשה לבה וסחה מדעתה ועם כי היא בשי״ן וכן תקשיח לבנו מיראתך (שם סג):

השה. השכיחה כמו אתם ישראל לא תנשני (שם מד):

תמריא. מל׳ מרי ומרד:

תשחק. תלעג:

התרעישנו. מל׳ רעש:

הוד. הדר ופאר:

נחרו. הקול היוצא מנחיריו הם נקבי האף וכן נחרת סוסיו (ירמיהו ח׳:ט״ז) אימה ופחד:

יחפרו. ירגלו ויחפשו כמו לחפור את הארץ (יהושע ב׳:ב׳):

נשק. כלי זיין כמו בנשק יבערו (יחזקאל לט):

יחת. יפחד כמו אל תחת (ירמיה א):

אשפה. כן נקרא נרתק החצים כמו אשפתו כקבר פתוח (שם ה):

להב. ברזל החנית והכדון יקראו להב כי יבריקו כלהב אש וכן ולהבת חניתו (ש״א יז):

ורוגז. ענין חרדה ומהירות התנועה:

יגמא. ענין בליעה ושתיה כמו הגמיאיני נא (בראשית כד):

בדי. בהרבה כמו בדי אש (ירמי׳ כא):

האח. הוא ל׳ שמחה כמו האח נפשנו (תהלים לה):

יריח. מל׳ ריח ור״ל ירגיש:

רעם. כמו רעש:

יאבר. מל׳ אברה וכנף ור״ל יעוף בכנפיו:

נץ. שם עוף:

קנו. מלשון קן ומדור:

שן סלע. כן יקרא החדוד הבולט מן הסלע וכן שן הסלע מהעבר מזה (שמואל א י״ד:ד׳) והוא מושאל משן הפה הבולט:

ומצודה. מגדל גבוה כמו מצדות סלעים (ישעיה לג):

חפר. מרגל ומחפש:

ואפרוחיו. כן יקראו העופות בקטנותם כמו אפרוחים או בצים (דברים כ״ב:ו׳):

יעלעו. יבלעו כמו ושמת שכין בלועך (משלי כ״ג:ב׳):