מצודת דוד על תהילים ס

עדות מכתם. המזמור הזה היה אהוב לו כעדי מכתם פז:

ללמד. עשוי ללמד דעת את העם איך הכל בא בהשגחה:

בהצותו. כשנלחם עם ארם:

וישב יואב. כשהיה דוד נלחם עם ארם יצא אדום לעזור לארם ושב יואב מן המערכה ללכת לקראת אדום לבל יעבור להתחבר עם ארם וערכו עמו מלחמה והכה יואב בהם:

פרצתנו. ר״‎ל כמו עיר שנפרץ חומתה אז באים לתוכה מכל רוח כן באה המלחמה עלינו מכל צד:

אנפת. הנה עד עתה כעסת עלינו ומעתה העמד אותנו בהשקט ומנוחה:

הרעשתה. הנה הרעשתה ארצנו ובקעת אותה עתה רפא נא שבריה כי נטה לעפר ובתכלית השפלות:

הראית. עד הנה הראית לעמך נפילה קשה והשקיתנו יין תרעלה המטמטם את הלב לרוע תכונתו והוא משל על מרבית הצרות:

נתתה. מעתה תתן ליראיך הרמה להתרומם בעולם:

מפני קשט סלה. ובעבור לאמת לעולם דבריך שאמרת להושיע עמך בשלום על אדמתם:

למען יחלצון. בכדי שישראל ידידיך יהיו נחלצין מהצרות לזאת הושיעה לי בימינך וענני:

דבר בקדשו. ברוח קדשו דבר ע״‎י נביאיו אשר אעלוז ואשמח במלכותי ואמשול ממשל רב:

אחלקה. מקומות אלה אחלק לישראל ואמדד להם לחלקים:

לי גלעד. כי ראה ברוה״‎ק שבימי רחבעם יוחלק מלכות ישראל ואמר בימי יהיו כולם תחת ממשלתי:

מעוז ראשי. חוזק לראשי לשמרני מן האויב:

מחוקקי. יהיו שרים שלי ונכנעים אלי:

מואב סיר רחצי. ר״‎ל אעשה עמהם כל תשמישי כרצוני כקדרה המוכן לרחוץ בו אשליך נעלי. אשים ברגליהם לסגרם בהם:

עלי פלשת התרועעי. בעבורי יריעו פלשתים תרועת מלך ותהיה התרועה למעני לקבל עליהם עול מלכותי:

מי יובילני. מי המביא אותי אל עיר מבצר לכבוש אותה ולבוא בתוכה ומי הוא אשר נחני עד אדום להכניע:

הלא אתה אלהים זנחתנו. הלא כ״‎ז ממך אלהים אשר עד הנה זנחתנו ולא יצאת בצבאותינו ר״‎ל כמו מה שהיינו מאז בצרה היה בעבור אשר זנחתנו וכו׳‎ כן התשועה באה ממך ולא בדרך מקרה:

הבה. אתה תן לנו עזרת מצר אבל תשועת אדם היא שוא ואין בה תועלת:

באלהים. בעזרת אלהים נעשה גבורה להתחזק על שונאיך והוא הוא הרומס צרינו: