מצודת דוד על תהילים נט

וישמרו. לשמור את בית דוד שלא יברח בלילה להמיתו בבוקר כמ״‎ש בשמואל א׳‎:

ממתקוממי. מהאנשים הקמים עלי תחזקני:

יגורו. יתאספו עלי בני אדם חזקים לתפשני ואני לא חטאתי להם כאשר ידעת אתה ה׳‎:

בלי עון. לא העויתי להם והמה רצים ומכינים עצמם ללכדני לכן עורה לקראתי וראה בעניי:

הקיצה. ר״‎ל כמו שאתה מעורר עצמך לפקוד את העובדי גילולים כן אל תתן חנינה לעולם לאלו הבוגדים מישראל העושים און:

ישובו לערב. ר״‎ל ביום ילשינו עלי ולערב שבים לביתי לשמרני וכאשר נמלטתי סבבו בעיר לחפש אחרי ויהמו בקול בעת החפוש ככלב הזה הסובב ומחפש והומה:

חרבות. הלה״‎ר שמדברים בפיהם כאלו יתנו חרבות ביד שאול להמיתני כי יאמרו מי שומע ולא יראו מאלהים:

תשחק למו. אתה שוחק על דבריהם כמו שאתה לועג לכל גוים שאינם מאמינים בך:

עוזו. מפני רוב חזקו של שאול אמתין על תשועתך כי אתה משגבי אבל בידי אין כח לעמוד נגדו:

אלהי חסדי. ה׳‎ העושה לי חסד מעולם יקדים לי החסד טרם ילכדני:

יראני. מה שלבי חפץ לראות יראני בהמסתכלים בי לרעה:

פן ישכחו. כי המת נשכח מן הלב ולא יזכרו בהם ליקח מהם מוסר:

הניעמו בחילך. אלא בכוחך הרב הניעם ממקום למקום והורידם מנכסיהם אתה ה׳‎ מגננו כי אז יזכרו ויקחו מהם מוסר:

חטאת פימו. את זה עשה להם בעון חטאת פיהם וכו׳‎ ויהיו נלכדים בעבור גאותם:

ומאלה. ומרוב הקללה אשר יבוא עליהם ומרב הכחש והרזון אשר יבואום יספרו הבריות זה לזה את כל הקורות להם ויהיה הדבר זכור ויקחו מהם מוסר:

כלה. את הרשעים ההם:

ואינימו. ולא יהיו עוד בעולם:

מושל ביעקב. להושיע את החוסים בו:

לאפסי. מוסב על וידעו וכו׳‎ לומר בקצות הארץ ידעו לעולם שאתה מושל ביעקב:

וישובו. הרשעים ההם יענשו מדה במדה כמו ששבו לערב לשמרני וסבבו בעיר לחפש אחרי כן יחזרו על פתחי זולתם לעת ערב ויסובבו בעיר לבקש מזון ויהמו מכאב לב:

המה. כשהמה יהיו נעים לבקש אוכל וכאשר לא ישבעו כי לא ימצאו די אכלם אז יתלוננו ויהמו מכאב לב:

ואני אשיר. כשאהיה נושע אספר עוזך בשיר ובכל בוקר ארנן חסדך:

ומנוס. אמר דרך משל כאדם הנס לאוהבו להמלט:

עוזי. אתה חזקי ולכן אזמרה לך:

אלהי חסדי. העושה לי חסד מעולם: